פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה
ישנם תחומי ידע שהם במהותם פרוגרסיביים, ובראשם המדעים המדויקים. הידע האנושי אודות תחומים אלו מצטבר ובניין הידע נבנה נדבך על גב נדבך. ישנם לעומתם תחומי עניין סטאטיים - אלו הם ענייני הרוח. נושאים אלו אינם מתבהרים עם הזמן וכל אדם בכל דור עשוי לבחון מחדש את אותן שאלות ובעיות.
החלוקה האחרונה בין תחומים סטאטיים לפרוגרסיביים עשויה להסביר מדוע כתבי המדע של קדמוני היוונים אינם יכולים להיחשב כיום כבסיס לניסוי מדעי לעומת זאת כתביהם ההגותיים, מחזותיהם ויצירתם המיתית רעננים. מרחק השנים לא ניכר מהם. השאלה האם יש ממדים מדעיים בתורה היא בראש ובראשונה הכרעה פרשנית, מה מעדיף הקורא לחפש במילים המונחות לפניו. אני מעדיף לחשוב כי התורה בפרט והתנ"ך בכלל שייכים לסוג הידע הסטאטי שליחו לא נס ולא ינוס. אולי לזאת התכוונו חכמים באומרם: ”הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה“ (בבלי מגילה יד ע"א).
החלוקה האחרונה בין תחומים סטאטיים לפרוגרסיביים עשויה להסביר מדוע כתבי המדע של קדמוני היוונים אינם יכולים להיחשב כיום כבסיס לניסוי מדעי לעומת זאת כתביהם ההגותיים, מחזותיהם ויצירתם המיתית רעננים. מרחק השנים לא ניכר מהם. השאלה האם יש ממדים מדעיים בתורה היא בראש ובראשונה הכרעה פרשנית, מה מעדיף הקורא לחפש במילים המונחות לפניו. אני מעדיף לחשוב כי התורה בפרט והתנ"ך בכלל שייכים לסוג הידע הסטאטי שליחו לא נס ולא ינוס. אולי לזאת התכוונו חכמים באומרם: ”הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה“ (בבלי מגילה יד ע"א).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה