יום שישי, 28 בדצמבר 2012

מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא

צלמית סוס. צילום: קלרה עמית,
באדיבות רשות העתיקות
הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה.
עדויות נדירות לאופי חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו לאחרונה בתל מוצא שממערב לירושלים. בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא  נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.
לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת כמרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, "בין השאר, נמצאו במקום צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע".

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

ברכת יעקב (בראשית מט) בראי תרגום השבעים

פרופ' משה צפור, גמלאי המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן, וראש התוכנית לתואר שני בתנ"ך במכללת גבעת וושינגטון

ברכת יעקב לבניו העמידה קשיים רבים בפני מתרגמים ובפני פרשנים. היא עמוסה במילים חידתיות, בצירופים לא-מוכרים ובהיגדים סתומים. המתרגמים והפרשנים מנסים לפתור את הכתוב, איש-איש על-פי דרכו. בעלי המדרש – שאינם עוסקים בתרגום צמוד של הטקסט – נוהגים ביתר חרות, אך גם התרגומים הארמיים, ובתוכם אונקלוס הפשטן לכאורה, נוהגים כך ביחס לשירות המקראיות בכלל ולפרשה זו בפרט.
מקום מיוחד יש לתרגום השבעים (להלן: תה"ש), בהיותו קדום ביותר: הוא נוצר במצרים במחצית המאה השלישית לפנה"ס – הרבה לפני ראשוני התנאים ולפני התרגומים האחרים שבידינו. וזאת לדעת: מתוך קריאה פנימית של התרגום מוכח שהתרגום נוצר בתוך קהילה יהודית, וקהל היעד שלו היה הקהילה היהודית שבקרבה חי, [1] שכן יש בתרגומו ניבים הרבה והיגדים הרבה, הכתובים אמנם יוונית, אבל אדם מן החוץ יתקשה להבין. חשוב לזכור, כי היה זה מפעל ראשון מסוגו, אולי בעולם כולו; ספק אם היה למתרגם ממי ללמוד, הן אשר לדרך העבודה, הן אשר לדרך מסירת הטקסט שבו הוא עוסק לקהל קוראיו, ואולי גם לא הייתה בידיו מסורת פרשנית של כל מילה וכל ביטוי. גם יש להניח, שספר בראשית היה הראשון שתורגם, בעוד שלמתרגמי הספרים האחרים כבר היה דגם מסוים ללכת בעקבותיו – או לסטות ממנו. היה עליו לסלול את דרכו בכוחות עצמו.
פרשה זו – ברכת יעקב – הייתה לו אתגר קשה במיוחד. וכאן ננסה להציץ אל תוך בית היוצר, העושה מלאכתו על האבניים.

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

שאלת ההקשר הנכון

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

ד"ר ערן ויזל
אֵינֶנּוּ מַעֲלִים עַל הַדַּעַת לָצֵאת לַחֲזִית
לְלֹא בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, סַבּוֹן, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם.
יִהְיֶה מִי שֶׁיַּצְפִּין בְּתִיקוֹ סֵפֶר שִׁירָה דַּק.
וּכְשֶמִּישׁוֹרֵי הַקְּרָב פְּרוּשִׂים לְפָנֵינוּ 
אִישׁ אֵינוֹ זוֹכֵר עוֹד כִּי הֵם נִמְתָּחִים עַל קְלִפָּתוֹ
שֶׁל כַּדּוּר הַמֻּבְרָג אֶל צִירוֹ בֶּחָלָל. 
בְּמֶרְחַק בִּטָּחוֹן עוֹמְדִים כַּלְבֵי הַבָּר, מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה
סִילוֹנֵי אָבָק הָעוֹלִים תַּחַת שַׁרְשְׁרוֹת הַטַּנְקִים
וּמִתְלַכְּדִים לְעָנָן מֵעַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל חַיָּלִים רָצִים לְכָאן וּלְכָאן. 
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָשׁוּבוּ רֻבָּם אֶל זְרוֹעוֹת אֲהוּבוֹתֵיהֶם.
הַתִּינוֹק, שֶׁבֵּינְתַיִם גָּבַר עַל שִׁעוּלָיו וְהָפַךְ לְאָב,
יִדְחַק גַּם הוּא אֶל הַתִּיק בְּגָדִים לְהַחְלָפָה
סַבּוֹן וּמִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם
יָשִׂים פְּעָמָיו אֶל הָרַכֶּבֶת.

מתוך "שאלת ההקשר הנכון", בתוך: "הלכנו הרחק עד הנה"
ספר חדש בסדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן
הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ספטמבר 2012

יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

פרופ' אביגדור הורוויץ
מחזיק את שני כרכי הספר
בימים אלה ראה אור פירושו של פרופ' אביגדור הורוויץ לספר משלי (שני כרכים) בסדרה 'מקרא לישראל'. מטרת הפירוש היא לפרש את הספר כפשוטו על פי נוסח המסורה בהתאם לדקדוק הלשון ועל פי העולם התרבותי שבו הוא נוצר. בהקדמה מציין הורוויץ שפירושו הוא פירוש אישי המשקף את נטיתו לזהות תכונות ספרותיות ומבניות ולנצלן ככלי בניתוח הטקסט ופירושו. את הפירוש מקדים מבוא על מבנה הספר, הרכבו, לשונו, רעיונותיו המרכזיים ורקעו ההסטורי. וביתר פירוט:  דיון בשאלת אחדותו של הספר, ברקעו החברתי, במונחים המיוחדים לו, במונחי החכמה, בתפיסתו הבינארית (ניגודים בין צדיקים ורשעים, עצלים וחרוצים, עניים ועשירים, ענוים וגאים) ובמונחי ההוראה והלימוד שלו. ראוי לציון מיוחד הדיון נרחב בזיקות של ספר משלי לספרות החכמה המקראית, לספרות החכמה של המזרח הקדום ולספרות החכמה היהודית הבתר-מקראית. פנינה נוספת בכל השפע הזה הוא הסעיף המוקדש לפרשנות היהודית של ספר משלי. הפירוש מכוון לחוקרים, לתלמידים ולקהל המשכיל. 
המחבר מלמד במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
'אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה' (משלי ג 13)

ראו גם: פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ 1948-2013

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה הושקה היום


"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"
בר' א. צילום: שי הלוי
אוצר מגילות מדבר יהודה - הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר במאה ה-20, נגיש עכשיו בנגיעת מסך - ביוזמת רשות העתיקות ו-Google
בראשית פרק א' (תיאור בריאת העולם), עשרת הדיברות, מזמורי תהלים ומאות כתבי-יד אחרים בני אלפיים שנה, נחשפים לראשונה לציבור בספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.
18 בדצמבר 2012, ירושלים. לרגל 65 שנה לגילוי מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות ו-Google השיקו היום את 'הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי' באתר החדש www.deadseascrolls.org.il. הציבור מוזמן לחוות את האוסף שבו למעלה מ-5,000 תצלומים של קטעי מגילות, לחקור אותו ולצפות בו מהבית באיכות שלא נראתה כמוה עד היום.

תהלים, מזמור קלג.  צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
אחד הקטעים הקדומים המוצגים באתר הוא מספר דברים, ובו מופיעים כל עשרת הדיברות.
ספר דברים - עשרת הדיברות, צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

כן ניתן לראות חלק מפרק א' של ספר בראשית מהמאה הראשונה לפני הספירה, המתאר את בריאת העולם; מזמורי תהלים; קטעי תפילין זעירים מימי הבית השני; מכתבים ומסמכים שהסתירו פליטים שנמלטו מן הצבא הרומי בימי מרד בר כוכבא; ועוד מאות כתבי-יד מרתקים, השופכים אור על חקר המקרא, על ההיסטוריה של עם ישראל ועל תולדות הנצרות.
לדברי שוקה דורפמן, מנהל רשות העתיקות: "רק חמש משמרות בעולם רשאיות לגעת במגילות מדבר יהודה. כעת, כל אדם יכול "לגעת בהן" במסך, מכל מקום על פני הגלובוס, ולצפות בהן באיכות המדמה את המקור! באמצעות Google וטכנולוגיית צילום מתקדמת, ולרגל שישים וחמש שנה לגילוי המגילות, מנגישה רשות העתיקות לציבור הרחב את האוצר הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה עד כה, ובכך משמרת אותו למען הדורות הבאים".
בר' א. צילום אינפרה-אדום: שי הלוי
יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר ופיתוח של Google בישראל: "כחלק מהמאמץ שלנו להפוך את המידע הקיים בארכיונים, אוספים ומחסנים לנגיש לכל, רשות העתיקות ו-Google מציגות היום פיסות תרבות והיסטוריה המוכרות לכל תלמיד כמעט בארץ ובעולם. חשיפת כתבי עשרת הדיברות וסיפור בריאת העולם, כפי שנשתמרו למעלה מ-2000 שנה, היא עוד צעד במאמצינו להעשיר ולשמר מורשת תרבותית עולמית".
על המגילות: בשנת 1947, במהלך חיפוש אחר עז תועה במדבר יהודה, גילה רועה צאן בדווי מערה ובה כד חרס שהכיל מגילות עתיקות בנות אלפיים שנה. מאז, איתרו בדווים וארכיאולוגים שרידים של מאות מגילות עתיקות נוספות במערות באזור. קטעי קלף ופפירוס עתיקים אלו, ובהם העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא, השתמרו במשך למעלה מ-2000 שנה, הודות לתנאי האקלים והחושך ששררו במערות שבהן הוטמנו. המגילות חושפות תמונה ייחודית של קשת האמונות שרווחו ביהדות בתקופה הסוערת של ימי הבית השני, הזמן שבו גם ישו חי ופעל. המגילות נחשבות לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר במאה העשרים.


אתר חדש עם צילומי מגילות מדבר יהודה


בשעה זו מתקיימת מסיבת עתונאים במשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים ובה מושק אתר חדש המציג צילומים של מגילות מדבר יהודה באיכות גבוהה ביותר. 
הפרוייקט משותף לרשות העתיקות ו-Google ישראל.

יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

פרופ' עמנואל טוב - דרכו המדעית ופירותיה (עד כה)

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
* זר ברכות ביום שבו נושא פרופ' טוב את הרצאת הבכורה שלו כחבר חדש באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג.

פרופ' עמנואל טוב
פרופסור עמנואל טוב הוא מהבולטים בחוקרי נוסח המקרא בדורנו. את ביקורת הנוסח ואת דרך מחקרו של חוקר הנוסח הגדיר עמנואל טוב כך:
ביקורת הנוסח מטפלת 
* במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. 
* מבררת את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם. 
* מבררת את התפתחות הטקסטים השונים ואת היחס ביניהם. 
* וחוקרת את התנאים החיצוניים של ההעתקה ואת תהליך המסירה הטקסטואלית. 
העוסק בביקורת הנוסח 
* מלקט מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח ומשתדל להעריך אותם. 
* בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים.  
אם נמיר את המילים הפותחות ’ביקורת הנוסח מטפלת ב...’ במילים ’פועלו המדעי של עמנואל טוב עוסק ב...’ נמצאנו מנסחים בתמציתיות, ובמילותיו של עמנואל טוב עצמו, את תחום פועלו המחקרי ואת דרך עבודתו. ’עמנואל טוב מטפל במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. תוך כדי כך הוא מברר את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם, את התפתחותם ואת היחס ביניהם, וכן את התנאים החיצוניים של ההעתקה ותהליך המסירה הטקסטואלית. בעיסוקו בביקורת הנוסח מלקט עמנואל מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח, ואף משתדל להעריך אותם. בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים‘.

יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

המפקד במדבר ומיפקדים אחרים

מדבר סיני
פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

הפרשה הפותחת את ספר במדבר עוסקת כולה במיפקד שנערך ליד הר סיני "בשנה השנית לצאתם [של בני ישראל] מארץ מצרים" (א, א), ומכאן שמו של הספר בפי חז"ל: "חומש הפקודים" (כך, למשל, משנה יומא ז, א). בכל המקרים במקרא שבהם מוזכרת עריכת מיפקד היא באה כשלב ראשון של הכנות לפעולה צבאית (כגון כיבוש העי [יהושע ח, י], מלחמת שאול בעמונים [שמואל-א, יא, ח], ועוד), וכך גם בענייננו. בני ישראל מתבקשים להתארגן כמחנה צבא לקראת התזוזה מהר סיני והצעידה לעבר ארץ כנען. כל "בן עשרים ומעלה כל יוצא צבא" (פסוק ג) התייצב בין כלל המתגייסים שנרשמו "במספר שמות" (פסוק ב). הלויים לא נמנו עם יתר בני ישראל בשל מעמדם כמשרתים בקודש, ומניינם נקבע בנפרד (א, מז-נד).

יום שישי, 30 בנובמבר 2012

חדר מיון מקראי

רוני קנובל

רוני קנובל, רפואה הדסה עין-כרם

הלוואי והייתי רופאה בחדר מיון מקראי,
כך הייתי פוגשת את כל המי-ומי.
את רחל רבקה ושרה, אשלח לטיפולי פוריות,
ללאה אמליץ גם על יעוץ זוגיות.
למחלקת עור אשלח את מרים ואת עוזיהו מלך יהודה,
ועימם את נעמן, ואת גיחזי נער אלישע.
לחדר טראומה מיד אבהיל את כל פגועי המלחמות,
לדוד ויהונתן אסדר חדר משותף אם יבקשו מאוד.

יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

שני מוזלמן

אורית מזור, גוגל ארצות-הברית

בגן הילדים של בני קלטה עיני קופסאות רסק תפוחים שעליהן כתוב בהדגשה: 'מוזלמן'. 

צליל השם הזה, מוזלמן, עורר בתודעתי מיד את זכר זוועות השואה. 'מוזלמן' היה כינוי רווח

יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

נתן אומר

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

תפוחים
נתן אומר:
"ה' נתן ונתן לקח,
ומה שה' נותן חיבים לקחת,
שלא להעליב, חלילה.
עת לקחת ועת לקחת,
לעולם תִקח,
צריך או לא צריך.
ומה שלא צריך היום
אולי צריך מחר:
נשים, תפוחים,
יערה ודבש...
למה לחמֹד, אם אפשר לקחת?!"

יום שישי, 16 בנובמבר 2012

יום חמישי, 8 בנובמבר 2012

הבזק על אנשים באמצע הדרך - מרים אבישר


מרים אבישר, ילידת בגדד, עירק: ’הריני צמאה ליידע כי גדלתי בבית של אנשי ספר מסביבי. חלק מסבותי היו מחכמי בבל ועסקו בקבלה ובהלכה לכן אני רואה את עצמי קטנה לעומתם. סבי אבי אמי למד קבלה בחברותא עם הרב יוסף חיים זצ"ל (בן איש חי). כתבו עליו שהיה איש שמימי. כנראה דמם של אלה זורם בדמנו. אני לומדת באוניברסיטה להנאתי מקרא ומחשבת ישראל והתחלתי לצייר לפני שבע שנים. מעשה העגל של ניקולאס פוסין (צייר צרפתי מתקופת הבארוק) הוא הציור הראשון שציירתי אצל המורה מאיר אפלפלד (בנו של אהרן אפלפלד). לא האמנתי שאוכל לצייר ציור כה מסובך...

יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

נתן אוהב את צליל המילה תפוח

פרופ' יאיר זקוביץ
פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן אוהב את צליל המילה תפוח:
"מפני שתפוח קרוב לפתוח.
אתה אומר תפוח
ופיך נותר פתוח,
וכל עוד הכל פתוח
לא תאבד התקוה".

מתוך ספרו של זקוביץ, נתן, חכם שלנו - פרוזה בשורות קצרות (בדרך לדפוס).
ספר שיריו, ישוע קורא בספרי הבשורה, ראה אור בהוצאת עם עובד תשס"ז 2007.

יום שני, 5 בנובמבר 2012

חנה נחה

עינת עידן, מכון כרם - מכללת דוד ילין

"חנה?"
"זאת סימה, אחותה.
חנה נחה"
חנה נחה
בשלום על משכבה
ואני בינתיים 
נחה במיטתי
ואתה בינתיים
ממשיך להחזיק בי,
נשמתי בחמלה 
מחזיר לי בוקר בוקר
בינתיים
וחנה 
כבר נחה

יום ראשון, 4 בנובמבר 2012


Mohr-Siebeck
SHIMON GESUNDHEIT, Three Times a Year: Studies on Festival Legislation in the Pentateuch. Forschungen zum Alten Testament 82. Tuebingen 2012, Mohr-Siebeck, 277 pp.  


ספרו של גזונדהייט עוסק בלב ליבו של חקר המקרא המודרני. שכן חקר לוחות החגים הוא אשר הצמיח את הדגם התיאורטי המקובל של התהוות ספרות התורה ושל התפתחותה של הדת הישראלית המקראית. המחבר חקר את לוחות החגים המיוחסים בחקר המקרא אל התעודות הקדומות של ספרות התורה. לדוגמה, קובץ החוקים בשמות ל"ד נחשב עד לאחרונה לאחת התעודות העתיקות ביותר של ספרות המקרא. מוסכמה זו היתה אבן יסוד בספרי המבוא למקרא ובסקירות של תולדות הדת והפולחן בישראל המקראית. גזונדהייט הפך את הקערה על פיה, ובניגוד לדעה המקובלת הוא הראה שקובץ חוקים זה אינו משקף את תחילת החקיקה המקראית אלא את סופה. שכן לפי ניתוחו קובץ החוקים בשמות ל"ד הינו מדרש פנים-מקראי של מקבילו בשמות כ"ג. מדרש פנים-מקראי זה דומה באופיו למדרשים הבתר-מקראיים. תכליתו לגשר על פני הפערים והסתירות הקיימים בין לוחות החגים האחרים, להתאים את הטקסט אל הקשרו הספרותי הנוכחי ולעדכן את יישום החוקים לסוף תקופת היצירה המקראית.

יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

שתי גישות ללימוד המקרא

הרב יובל שרלו וד"ר לאה מזור
שיחה במכון 'כרם' (28.2.06) עם הרב יובל שרלו על לימוד תנ"ך בציבור הדתי ועם ד"ר לאה מזור על לימודו באקדמיה. שאלות ותהיות מהנוכחים: דתיים וחילוניים, מורים ותלמידים, ותיקים וצעירים. מהם ההבדלים בהנחות היסוד בין שתי הגישות השונות לתנ"ך? האם יש לשלב בהוראת התנ"ך השוואות לטקסטים מן המזרח הקדמון? האם להצביע על פולמוסים פנים וחוץ מקראיים? האם ניתן לפשר בין הגישות השונות? מנחה: אילה פז.
* מפורסם באדיבות 'מקראנט'. 

יום שישי, 26 באוקטובר 2012

הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות: בקורת ופרשנות גליון 44, 2012


הזמר העברי – פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות  
בקורת ופרשנות גליון 44, 2012 עורכת: תמר וולף-מונזון

פרופ' תמר וולף-מונזון, אוניברסיטת בר אילן

הוצאת אוניברסיטת בר אילן
קובץ המאמרים 'הזמר העברי – פואטיקה מוזיקה, היסטוריה, תרבות' מצטרף למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות אודות הזמר העברי. ששה-עשר המאמרים שנכללו בו נכתבו על-ידי חוקרים בולטים בתחומי מחקר מגוונים: בתחום חקר התרבות וההיסטוריה הארץ-ישראלית בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה, בתחום חקר המוזיקה והפזמון ובתחום חקר הפואטיקה והלשון. אופיו הרב-תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי, כיצירה אמנותית, אשר מתממשת באמצעות קהל מבצע, ומצרפת עשייה מוזיקלית וספרותית-אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים

גבורה

מתן מורג, מורה ומחנך

אני דווקא רציתי קבר 
מיושר לימין
זקוף ומוכן תמיד למסדר.
הירואי וסגפני בפשטותו השקטה
מחופה יריעת שיש בוהקת,
משתלבת היטב בשורות הסובבות אותה.
דווקא רציתי טקסים והנחת זרים
ודמעות. 
דמעות מופלאות שיש בכוחן לנקות 
את השיש ולשטוף את חטאיי
כמו טבילה במקווה המטהר 
אותך
שאחרי שיצאת ממנו אין איש זוכר
כיצד בבית הספר היית מציק לחבריך לכיתה
או כיצד בתנועה שאלת סנדות משבט אחר ולא טרחת להחזיר.

יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

התגלות

מתן מורג, מחנך ומורה

הסנה בוער על גג ביתי
אך אלוהים לא מדבר אליי.
רק חום האש שורף אותי
ונעליי לוחצות עליי.
ואין שום רוח, ואין שום אש
ואין שום קול דממה
ורק הרעש שלוחש
צועק מתוך האדמה.

יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

קריז

מתן מורג, מחנך ומורה


מתעורר עם זיעה קרה,
רעידות בכל הגוף.
שוב. 
לוקח את הטרנינג הלבן עם הפסים הכחולים
המוכתם 
ורץ מתוך טירוף אני רץ
לרחוב הכי הומה בשוק.

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

לימודים

מתן מורג, מחנך ומורה

מתן מורג
אני לומד אותך לומדת
רכונה על הספר ושפתותייך נעות
וקולך אינו נשמע. 
את שקועה ומלאת כוונה
כאילו רק בכוחך לפתוח
שערי שמיים.
ואני מביט מן הצד
סופר חיוכייך כמו היו חרוזי תפילה
צובע אותם באדום 
פועם 
כהה מהצבע בו את מסמנת שורות אחרי שורות אחרי
שורות מבלי לראות
שחיוכייך פותחים
את שערי ליבי.

ברכות לפתיחת שנה"ל האקדמית תשע"ג


אל מי הוא מביט? מדוע הוא מחייך? מה משדרת התמונה?

ניקולאס פוסין, עבודת עגל הזהב


Nicolas Poussin, עבודת עגל הזהב (שמ' לב), 1633-1634 
שמן על בד, מידות: 153.4 על 211.8 ס"מ
הגלריה הלאומית, לונדון

אפשר לבקר במוזיאונים (באמצעות Google Art) ולצפות בציורים נוספים על עגל הזהב: בציור של  François Perrier  ובציור של Esteban March.

על פרשת עגל הזהב ראו א' שנאן, אהרן וחטא העגל בפירושו של רש"י


יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

יאיר זקוביץ, יעקב - הסיפור המפתיע של אבי האומה


ספרו של יאיר זקוביץ, יעקב - הסיפור המפתיע על אבי האומה (הוצאת דביר, אור יהודה תשע"ב 2012), חוקר את המסורות המקראיות על יעקב מסיפור לידתו (בר‘ כה 26-19) ועד הסיפורים על מותו וקבורתו (מט 33-נ 14). ’יעקב, האחרון באבות האומה, אביהם של שנים-עשר בנים ובת, ניצב בצומת דרכים המעביר אותנו מחייה של משפחה קטנה לחייו של עם גדול. המסורות המגוונות המבטאות ומשרתות מניעים ממניעים שונים, והפסיפס עתיר הצבעים הנוצר מחיבורן זו לזו ילמדנו כיצד דווקא מעשיו, מחדליו והחשבון שבא איתו אלוהים בעטיים, משרתים את התכנית האלוהית הגדולה של הפיכת יעקב לישראל, לאביו של עם ישראל‘ (עמ‘ 18).

יום שישי, 12 באוקטובר 2012

הבזק למחשבה: על סוד הדברים החשובים באמת

הוצאת עם עובד - פייסבוק

'שלום', אמר השועל. 'והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין'.
'מה שחשוב באמת, סמוי מן העין', שנה הנסיך הקטן כדי לזכור. 


אנטואן דה סנט-אכזיפרי, הנסיך הקטן, עם ציורים מאת המחבר, בתרגום חדש מצרפתית של אילנה המרמן, הוצאת עם עובד, תשנ"ג 1993, עמ' 67.

יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

חדש - התערוכות המקוונות של גוגל והכלים החדשניים ללמידה

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפני שעות ספורות עלה למרשתת (האינטרנט) המיזם החדש של גוגל - 42 תערוכות היסטוריות מקוונות על כמה מהארועים החשובים ביותר של המאה העשרים מתוך נקודות מבט חדשות. המידע נשען, בין השאר, על מסמכים היסטוריים כתובים, מצולמים ומוסרטים וחלקו מתפרסם לראשונה במרשתת. בין התערוכות ההיסטוריות ניתן מקום גם לשואה ותוכלו למצוא תערוכה על האיש שהתאמץ להודיע לעולם על קיומה של השואה, יאן קרסקי גיבור האנושות, ותערוכה על הזוג המאוהב שניסה להמלט מאושוייץ, אהבה טרגית בשואה. באתר התערוכות ניתן לערוך חיפושים דרך שם אדם, ארוע או תאריך. למשל, על הקורה בעולם בין השנים 1905-1942. התערוכות הללו הן המשך המיזמים של גוגל לשמר את ההיסטוריה לדורות הבאים ולהנגיש את המידע לכל אדם בלחיצת כפתור.

יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

יום שני, 24 בספטמבר 2012

ונתנה תוקף


וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה הוּא אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ:

וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ. וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת:

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד. וְכותֵב וְחותֵם (וְסופֵר וּמונֶה). וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות. וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו. וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע. וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון:

יום ראשון, 16 בספטמבר 2012

ברוך מבנים אשר – על ספרו של משה בר-אשר "לשונות ראשונים"

נתנאל ברק, מורה ומחנך

ברוך מבנים אשר – על ספרו של משה בר-אשר לשונות ראשונים – מחקרי לשון במקרא במגילות ים המלח ובארמית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע“ב (2012) כריכה קשה, 495 עמודים.

מחבר הספר, משה בר-אשר, הוא מגדולי החוקרים בתחומו. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ישראל לשנת 1993 ופרס אמ"ת לשנת 2012.
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
ספרו, שהופיע זה עתה, אוגד שלושים ממאמריו. הוא מחולק לארבעה שערים:
  • לשון המקרא.
  • לשון מגילות מדבר יהודה.
  • תעודות חיצוניות (ללא הבחנה בין עברית וארמית ובין תקופת המקרא והתקופה הבתר מקראית)/
  • ארמית (בעיקר הסורית הארץ-ישראלית [= סוא"י] שהיא דיאלקט ארמי) . 
פירות עיסוקו של הפורה של בר-אשר בלהגים שונים של הערבית, ובעיקר בלשונם של יהודי צפון אפריקה לא נכללו באסופה זו.

יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

כתב העת 'עתיקות'

'עתיקות' (Atikot) הוא כתב-עת לענייני ארכאולוגיה שיוצא לאור על ידי רשות העתיקות. כתב-העת הוא דו-לשוני ומתפרסמים בו מאמרים באנגלית ובעברית. מופיע ארבע פעמים בשנה. יוצא לאור גם בגרסה אלקטרונית (גישה חופשית למאמרים). בימים אלה ראה אור גליון 71 שלו. 

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

הבזק לחשיבה: בתיה גור על מעשה אמנות

הוצאת כתר


'אין מעשה אמנות אמיתי שאינו תוצאה של התגברות על מכשולים; וככל שהמעשה משמעותי יותר בעיניך - נדמה שהמכשולים קשים יותר, כמו העמידו אותך בניסיון כנגד הזכות שניתנה לך - שלקחת לך - לעשות מה שחלמת עליו. לפעמים אפשר אפילו לחשוב שמכשלות וקשיים הם הכוח המניע עשייה כזאת'.

יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

פרופ' רפאל ניר הלך לעולמו

מורי הנערץ ללשון בימי בית הספר התיכון (לידה).

יהא זכרו ברוך!

Prof. Rafael Nir Z"L


Dr. Zafrira Lidovsky Cohen, Stern College for Women, Yeshiva University, New York
NAPH Conference coordinator

We are sorry to inform you that our esteemed member, Prof. Rafael Nir, has passed away yesterday in Jerusalem. Known to many of us – colleagues and former students alike - as Rafi. Nir was a professor of Hebrew language, Hebrew language education, and communication at Hebrew University in Jerusalem. He devoted his academic life to the investigation of semantic and lexical developments in modern Hebrew. He also studied the language of Israeli media and published numerous essays on aspects of Israeli public discourse. Nir was the founder of the Center for Applied Linguistics at HU and also founded the Israeli Association of Applied Linguistics (איל"ש). Many of our colleagues who are affiliated with university teaching of Hebrew abroad remember him for the years he headed the annual workshops on “Teaching Hebrew Language and Literature” of the International Center for Teaching Israeli Culture in Universities Abroad.
Rafi will be remembered by all who knew him for his many academic achievements, the many books and essays he published but also for his personal charm, kindness, affability, and gentle manner. He was an active member of NAPH since the beginning and his illuminating presence will be sorely missed.
Our heartfelt condolences go to his beloved wife Miriam and their children, Ory, Einat and their families.
יהא זכרו ברוך

Dr. Zafrira Lidovsky Cohen
Associate Professor of Hebrew Language and Literature
Coordinator of Hebrew Language and literature Program
Stern College for Women, Yeshiva University
245 Lexington Ave, Room 904
New York, NY 10016
212.340.7832

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

From Bards to Biblical Exegetes

David Emanuel, From Bards to Biblical Exegetes: A Close Reading and Intertextual Analysis of Selected Exodus Psalms, Wipf and Stock Publishers , 2012, 314 pages

A cursory glance through the Psalter reveals numerous allusions to events in Israel's literary history. While a range of literary and oral sources were obviously available to psalmists, the relationships between these sources and the psalmists' final work are more obscure. Concerning these relationships, numerous questions remain unanswered:
• How strictly did the psalmists replicate their sources?
• What kinds of alterations did they make (additions, omissions, etc.)?
• Did they alter the meaning of their sources in their own compositions?
Departing from the more classical approaches to researching the psalms—engaging in the determination of Sitz im Leben and Gattungen—this intertextual study addresses the aforementioned issues by focusing on a group of psalms associated with Israel's exodus tradition (105, 106, 135, and 136). Through a detailed comparison of lexical correspondences between the psalms and other biblical texts, together with a relative dating of each psalm, the study identifies literary sources employed by the psalmists. It additionally includes a close reading of each psalm to establish the unity and meaning of each composition. Emanuel then analyzes and categorizes lexical variances between each psalm and its sources, providing potential explanations for alterations found between the two, and revealing how the psalmists reinterpreted their biblical sources.

יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

"כאספי קיץ כעללת בציר" (מי' ז 1): מבנהו הרכבו ותכלית חיבורו של מיכה פרק ז

פרופ' יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב

בית מקרא נו,א (תשע"א)
פרק ז' בספר מיכה הוא בעייתי ביותר. במעט אירוניה עצמית אפשר לומר,  ששתי המלים  הראשונות -- "אללי לי",  הן מילות מפתח בפרק. ריבוי הקשיים בו מזמן תסכול עד כדי ייאוש מיכולתנו לפתור את כולם. הקשיים נוגעים למבנה, לזמן החיבור, לסוגה הספרותית, למעמדו של הפרק בתוך ספר מיכה ולפסוקים שלא ניתן לפענח את פשטם. פיצוי מסוים אני מוצא במלים בהמשכו של פס' 1, שנבחרו ככותרת למאמר זה. אטען, שניתן למצוא במטפורה של אספי קיץ ועוללות בציר רמז לפתרון כמה מן הקשיים המרכזיים בפרק שבהם אדון בהמשך. 

  1. מבנה הרכב וחיבור של פרק ז
1. קשיים בהבנת מבנה הפרק [1]
בקביעת גבולותיה ומבנה של יחידה שירית בספר נבואה יש להתחשב בשיקולים רבים: מידת עצמאותה ביחס לטקסט שקודם לה ושאחריה, רצף עלילתי או רעיוני בעל משמעות, זהות הדמויות המדברות, הסוגה הספרותית, רובדי לשון, ביטויים חוזרים, הנסיבות החברתיות המשתקפות בכתובים. טבעי לברר קודם כל את גבולות היחידה ורק לאחר שאלו ייקבעו לעבור לניתוח מבנה. ואולם מטעמים דידקטיים שיובהרו בהמשך אחרוג מנוהג סביר זה. אפתח את הדיון מתוך הנחה מוקדמת, שתוכח רק בהמשך, שפרק ז', החותם את ספר מיכה, הוא יחידה העומדת בפני עצמה, כלומר, אינה המשך של הנבואה שלפניה. תוך דיון בשאלת מבנה הפרק אטען לאחדותו, להיותו יצירה שירית שלמה, וזאת על אף שטענה זו נתקלת בכמה קשיים, שעשויים להעמידה בספק. הקושי הראשון והבולט ביותר הוא האופי המקוטע של הפרק: יש בו מוטיבים רבים, שקשה לראותם מצטרפים לכלל רצף בעל הגיון פנימי. אדגים זאת על ידי רישום המוטיבים בפרק לפי סידרם. 

יום שבת, 28 ביולי 2012

תשעה באב והמחאה החברתית

ליאון גרשוביץ, האוניברסיטה העברית

ברשימה זו ברצוני להתייחס לרלוונטיות של צום ט' באב לימינו בזיקה למצב הכלכלי-חברתי והמחאה החברתית המתקיימת מזה שלושה שבועות.
מזה 11 שנה אני נוהג לצום בתשעה באב. בפעם הראשונה צמתי בקיץ שבין י"ב לשנת-שירות (במקרה שלי המכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין ז"ל) כאשר כבר הייתה לי השקפת עולם מגובשת למדי כולל מקומם של החג והמועד בהשקפת עולמי. קראתי כמה דברים משל ברל כצנלסון ומאז אני נוהג לציין את יום האבל ההיסטורי על חורבן וגולה וכל הצרות שבאו על עם-ישראל בעקבות החורבן...
באותו קיץ תש"ס (2000) עבדתי במפעל הטקסטיל "אריגי-מצובה" בקיבוץ מצובה. יחד איתי עבד אדם מבוגר, חבר מצובה, שעלה לפני שנים רבות מארגנטינה. כאשר ציינתי אגב אורחא שאינני אוכל ביום ט' באב הוא תהה אם אני דתי, על כך השבתי כמובן בשלילה מוחלטת וסיפרתי לו כי אני צם מסיבות לאומיות ולא דתיות. האיש הקשיב לי קשב רב ואמר משהו כמו – "הלוואי ויותר אנשים היו צמים מהסיבות שציינת". ואכן הסיבה הבסיסית לצום מבחינתי היא פשוטה ביותר - הזיכרון הוא נדבך יסוד בזהות הלאומית, וודאי זיכרון של אירועים מכוננים כגון החורבן, ואילו הצום זוהי הדרך ההיסטורית שעוצבה בעם-ישראל לביטוי הזדהות עם צער וכאב האומה. כבר נפוליאון בונפרטה ציין כי עם שזוכר את חורבנו במשך זמן כה רב הוא "עם נצחי" והוגים יהודיים וציוניים מודרניים עמדו על חשיבות הזיכרון ההיסטורי ואף על חשיבותו האקטואלית. כוונתי להוגים ככצנלסון וטבנקין, אחד-העם וז'בוטינסקי, ארלוזורוב ועגנון ועוד. אולם לאחרונה שמעתי הרצאה של הרב ד"ר יואל בן-נון ונפל לי אסימון שיש עוד טעם כבד-משקל לשימור מנהג הצום בתשעה באב ולא סתם אלא שהשנה הוא אקטואלי מתמיד.

יום רביעי, 25 ביולי 2012

האם מורה לתנ“ך צריך להיות עבריין?

מן המפורסמות הוא שיש בתקופתנו ירידה מתמשכת בהתעניינות במקרא.
ליאור פרידמן (שיעור חופשי, גיליון 98, אדר תשע“ב, מרץ 2012ראיין על כך את הסופרת יוכי ברנדייס, שהרומן שלה, "מלכים ג" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2008) עוסק בשחר המלוכה בישראל ופילוג המלוכה, וספרה "שבע אימהות" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010), עוסק בדמויותיהן של בת לוט, תמר, מרים הנביאה, בת פרעה, רות, מיכל ואסתר. כמי שהמקרא כל כך מאושיותיה וכמורה לתנ"ך לשעבר, ברנדייס כואבת את מצב הוראת התנ"ך בבתי הספר. הכותרת שהעניק פרידמן לראיון איתה הוא מובאה מדבריה: ”מורה לתנ“ך צריך להיות עבריין“. ברנדייס טענה, בין השאר ש"המורות מפחדות מתנ“ך, כי זה של דוסים ויש שם אלוהים ועם בחירה... אז מה עושים כיום? מנתקים את התוכן מהתנ“ך ונצמדים לדברים טכניים". 
על עמדותיה בראיון הזה מגיב כאן מר משה אילן, מורה מחונן לתנ"ך, שהיה עד 2001 מנהל האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך.


התנ"ך – מורשת תרבותית משותפת
יוכי ברנדס היא בעיני סופרת גדולה, שאת ספריה המרתקים אני קורא בשקיקה ובהנאה מהחל ועד כלה. אני גם משוכנע שהיא מורה מחוננת ומעולה, שבכישוריה הכריסמטיים היא מסוגלת לכבוש הן את לב תלמידיה הצעירים והן את שומעיה המבוגרים בכל נושא שתלמד או תרצה. מהכרות קצרה מלפני שנים גם התרשמתי מאישיותה הערכית, מדבקותה הפדגוגית ומבקיאותה במכמני התרבות היהודית ובספרותה.

א' רופא, מלאכים במקרא


ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, הוצאת כרמל, ירושלים תשע“ב 2012. 333 עמודים. סיכום באנגלית IX-XXV

אלכסנדר רופא מעלה בספר זה את ההשערה שהיה מוצא אלילי לאמונה במלאכים ולפיכך מחברי ספר דברים וספר כהנים נוקטים כלפיה שתיקה רועמת. שלילת האמונה במלאכים הונחלה לצדוקים בימי בית שני וחוליית ביניים מצויה בקהלת, ככל הנראה במאה השלישית לפנה“ס. משמע, למן המאות השמינית-שביעית לפנה“ס ועד סוף בית שני, התקיימה בישראל תנועה רוחנית רצופה ששללה את האמונה במלאכים. מתוך עיון בתולדותיהן של המסורות המקראיות על ’בני אלים‘, האל רשף והאל בית אל הגיע רופא לדעה שהאמונה במלאכים נוצרה מתוך נסיון להתאים את האמונה באלים לאמונה באל אחד. חקר האמונה במלאכים מהווה על כן תרומה לבירור טיבה של אמונת ישראל בתקופת המקרא. 

יום ראשון, 22 ביולי 2012

The Verbal System of Biblical Hebrew


J. Joosten, The Verbal System of Biblical Hebrew
A New Synthesis Elaborated on the Basis of Classical Prose,
Simor, Jerusalem 2012, 525 pp. hard cover 

             Table of Contents
Part One: Forms and Functions
Chapter I -  Preliminaries
Chapter II - The verbal paradigm
Chapter III - Varying verbal meanings
Chapter IV - Inter-clausal relations
Part Two: Verbal Usage
Chapter V - WAYYIQTOL
Chapter VI - QATAL
Chapter VII - The predicative participle
Chapter VIII - YIQTOL and WEQATAL
Chapter IX - The volitives
Part Three: Perspectives and Open Questions
Chapter X - Verbal forms in textual perspective      
Chapter XI - Developments in Late Biblical Hebrew        
Chapter XII - Verbal usage in poetry

Professor Jan Joosten

Jan Joosten
Jan Joosten (born 1959) studied theology in Brussels and Princeton, and Semitic languages in Jerusalem. He earned a PhD in Semitic languages at the Hebrew University in 1989, and a ThD at the Protestant Faculty in Brussels in 1994. Since then he teaches at the Faculty of Protestant Theology of the University of Strasbourg, first as professor of Biblical Languages, and from 2004 as professor of Old Testament. He was appointed senior member of the Institut Univer-sitaire de France in 2009. Since 2010 he is chief editor of the journal Vetus Testamentum. In 2012 he was elected president of the executive committee of the International Organization for Septuagint and Cognate Studies. Together with Eberhard Bons, he is the editor of the Historical and Theological Lexicon of the Septuagint.
He is married with four children. 

On J. Joosten, The Verbal System of Biblical Hebrew

Prof. Moshe Bar-Asher: 
Prof. Joosten’s book, The Verbal System of Biblical Hebrew, is an excellent contribution to the study of Biblical Hebrew grammar. The mastery of the verbal system and its rules constitutes an essential basis for the proper grasp of biblical Hebrew morphology, syntax, as well as semantics. Moreover, a clear description of the biblical Hebrew verbal system leads to a more precise under-standing of verbal systems from later periods of the language, which, although different from the biblical system, are based upon it to a considerable extent.
I can think of no other biblical scholar of Prof. Joosten’s stature who is as capable of investigating the subject. In this book Joosten presents students and scholars of Biblical Hebrew with a reference work whose absence has long been felt. I have no doubt that this is one of the most important books on Biblical Hebrew that has appeared in recent years.
Moshe Bar-Asher is Emeritus Professor of Hebrew at the Hebrew University, Jerusalem and president of the Academy of the Hebrew Language.

יום רביעי, 18 ביולי 2012

Alexander Rofé, Introduction to the Literature of the Hebrew Bible

Alexander Rofé, Introduction to the Literature of the Hebrew Bible, Jerusalem Biblical Studies vol. 9, Simor, Jerusalem 2009, 680 pp.  hardcover     

This introduction to the Literature of the Hebrew Bible by a leading Israeli scholar combines the insight of modern scholarship with an appreciation of the concerns of traditional biblical study.
In five major sections the author discusses the historical books, the Pentateuch, the prophets, the psalms, and the wisdom writings. Technical jargon is largely avoided: one of the main strengths of the volume is its use of worked examples showing how the author has reached his conclusions about the meaning and the literary-historical development of the texts that he discusses. The extensive indexes provide full referencing for texts and authors mentioned in the volume.
This introduction will prove an excellent textbook for students of the Hebrew Bible who are moving on from the beginning stages of their study. Since the volume also reflects the originality of the author’s approach to a number of issues and texts, it will also serve as a valuable resource for the scholarly community more widely.

On Alexander Rofé’s Introduction to the Literature of the Hebrew Bible



Edward L. Greenstein, Professor of Bible and Straus Distinguished Scholar, Bar Ilan University

Professor Alexander Rofé’s Introduction to the Literature of the Hebrew Bible is a major contribution to Biblical studies. At once scholarly and readable, state-of-the-art and original, this Introduction takes a considered look at both the forest and the trees: analyzing the major types of literature in the Hebrew Bible and proposing, in ways that are always plausible and often quite convincing, how the most fundamental literary units – from folk tales to proverbs, from anecdotes to oracles – were combined and edited into the extensive compositions that we find. Using literary, linguistic, and ideational criteria, Rofé reconstructs the stages of composition and dates them as accurately as possible. Evidence from extra-Biblical sources as well as the history of the Bible’s transmission is taken into account, as are models from the history and poetics of literature in general. This is a book for students, for scholars, and for any serious reader who has wondered how the Hebrew Bible has come to be. Rofé’s magnum opus is a force to reckon with, essential for everyone in the field.

יום שישי, 6 ביולי 2012

קווים לאיפיון הפרשנות הביזנטית

פרופ' גרשון ברין, אוניברסיטת תל אביב

עטיפת הספר
מבוא קצר לספרי: "רעואל וחבריו — פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה", תל אביב, הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל-אביב, תשע"ב

בסביבות המאה העשירית לספירה עסקה חבורה של מלומדים יהודים, שחיו תחת שלטונה של הקיסרות הביזנטית, בפירוש המקרא. הפירוש שהוציאו מתחת ידיהם הוא הראשון המגיע אלינו בעברית מארצות הנוצרים בתקופת ימי הביניים. רק שם אחד מבין חבריה, רעואל, נודע לנו על פי כתבים אלה. רעואל ופרשנים אחרים כתבו פירושים למקרא, שיש בהם חידושים בעלי חשיבות השופכים אור על שלב חשוב בהתפתחות פרשנות המקרא היהודית.
בפירושים שפירסם ניקולס דה לנג' בשנת 1996 [1] נכללו הספרים הבאים: [2] התורה, קצת ספרי נ"ר, בעיקר ספר מלכים, יחזקאל ותרי עשר. בפירוש ליחזקאל מופיע בסופו השם רעואל במעין קולופון: "חזק רעואל עבד יה" [3] ואין זה מן הנמנע, שהוא (ואחרים) מעורב(ים) גם בפירוש חומר אחר באסופה שלפנינו, מלבד ספר יחזקאל, כגון בפירוש לתרי-עשר. 

יום שלישי, 19 ביוני 2012

מיהו שמשון האמיתי? מבט אישי נועז


עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין  

הפלשתים מעוורים את שמשון
שמשון הוא דמות יוצאת דופן, מטרידה ומלאת סתירות ופרדוקסים. הוא שופט שענייני עמו ושבטו מטרידים אותו כשלג דאשתקד, וכל הסכסוכים שלו עם הפלשתים הם על רקע אישי. מצד אחד הוא אוהב חידות ובעל רעיונות מקוריים להתנקם בפלשתים, אולם מצד שני הוא איננו מגלה תבונה יתרה כשפעמיים הוא נופל בפח ומגלה את סודותיו. הוא פלייבוי בעל כוחות על-אנושיים, שרודף אחרי שמלות פלשתיות וקופץ ממיטה למיטה, ונזיר שמפר את כל תנאי נדר הנזירות.

יום שני, 18 ביוני 2012

רמברנדט, יוסף ואשת פוטיפר

יוסף ואשת פוטיפר (1634)
עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין

אם מתבוננים בתמונתו של רמברנט: יוסף ואשת פוטיפר, ניתן לראות שרמברנדט מצייר את הסצנה המוכרת בצורה הנועזת ביותר.  מצד אחד ניתן לפרש את הציור בצורה תמימה. אשת פוטיפר תופסת את בגדו של יוסף כפי שמתואר בבראשית לט 12. אולם מבט מעמיק יותר בתמונה מגלה שהיא אוחזת באיבר המין של יוסף. ייצוג נוסף של איבר המין הוא העמוד הפאלי בצד הימני של התמונה שקשה להתעלם ממנו. פרוש זה של רמברנדט מאיר באור חדש את דמותו של יוסף. התשוקה בין אשת פוטיפר ליוסף היא הדדית, מה שלא ברור כלל מהסיפור המקראי.
* הרעיון לקוח מתוך ספרה של  
Mieke Bal, Loving Yusuf: Conceptual Travels from Present to Past, Chicago 2008

מידע על רמברנדט: יוסף ואשת פוטיפר
ציורים אחרים על יוסף ואשת פוטיפר

יום רביעי, 13 ביוני 2012

המלצות על ספרים בחג הספר תשע"ב


מכירים את ההרגשה הזאת של להשתרע על כסא נוח או להתכבל במיטה עם ספר טוב ביד? את ההישאבות הזאת לעולמות אחרים: רחוקים ונכספים, רחוקים וממגנטים, רחוקים וכל כך קרובים? לכבוד שבוע הספר של עם הספר שיצר את ספר הספרים, משתפים אותנו כמה מאוהבי הספר בחווית הספרים שהרשימו אותם. קראו ותהנו מהמלצות על: 

מיקי בן-כנען, אם החיטה 
מנג'ו קפור, המהגרת

*הספרים מופיעים בסדר אלפביתי של שמות הסופרים. 

רובין ס' שארמה, הנזיר שמכר את הפרארי שלו

זלדה אשכנזי

זלדה אשכנזי
אני רוצה להמליץ על הנזיר שמכר את הפרארי שלו: משל ומדריך רוחני להגשמת חלומותיך ולמימוש ייעודך בחיים מאת רובין ס' שארמה  (תרגם  בן ציון הרמן), ירושלים 2000. 
שמו של הספר רומז על הרקע – אדם שהיה לו הכל מבחינה חומרית והוא מוותר על הכל והופך לנזיר!!! ’פראייר‘, ’קוקו‘  – אבל אם בוחנים את מצבם של אנשים אשר הקדישו את חייהם לקריירה – הם זוכים אולי לחיים נוצצים אבל... משפט המפתח של רובין שארמה הוא ’אדם שלא מוצא זמן לטפח את פנימיותו הוא כמו אדם שלא עוצר למלא דלק כי הוא עסוק בנהיגה‘. למזלנו רובין שארמה לא מציע לכולנו לנדוד למזרח הרחוק ולהפוך לנזירים אלא מוודע אותנו לשיטות להתפתחות וצמיחה פנימית שמותאמות לאורח החיים המודרני ואף מסייעות בידינו לקדם את עצמנו ואת שאר בני האדם. במקביל. לא זה על חשבון זה (כשיטתו של הקפיטליזם). כתוב מרתק, מעורר מחשבה ואופרטיבי. למי שחדש לתחום הרוחניות מומלץ לקרוא את הספר כשער כניסה מעולה לתחום זה. ולוותיקים מומלץ כמרענן ומחדש.