ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: הקול שהתהלך

יום ראשון, 16 במרץ 2014

משה שׁפריר

"ויִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְּׁתּוֹ..." (בְּרֵאשִׁית ג 8)

וּשְׁנֵיהֶם שֶׁנֶּחְבְּאוּ בֵּין עַנְפֵי עֵץ-הַתַּפּוּחַ

שָׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַקּוֹל, שֶׁהִתְהַלֵּךְ בֵּין עֲצֵי הַגַּן,

אַף שֶׁהָיָה זֶה קוֹל מְחַפֵּשׂ וְאוּלַי קְצָת חָזָק וּמָתוּחַ.

וּשְׁנֵיהֶם שֶׁכְּבָר יָדְעוּ זֶה אֶת זוֹ וְגַם יָדְעוּ מַהוּ טוֹב וּמָה רָע

(וְאַף שֶׁהָיוּ עֵירֻמִּים, הֵם כְּלָל לֹא הִתְבַּיְּשׁוּ וְגַם לֹא חָשׁוּ רִגְשׁוֹת-אַשְׁמָה),

- הֵם וַדַּאי הִתְפַּלְּאוּ: הֲרֵי יָכוֹל הָיָה הַקּוֹל גַּם לָרוּץ אוֹ לָעוּף בָּרוּחַ,

וּלְפַתֵּחַ מְהִירוּת שֶׁל כִּשְמוֹנֶה מֵאוֹת מִילִין בְּשָׁעָה;

אֲבָל לְלֹא הַמַּרְאֶה שֶׁל הַקּוֹרֵא - הָיָה לָהֶם קוֹלוֹ כֹּה אָיוֹם וּמַסְעִיר,

וְאַף מֵטִיל מוֹרָא, כְּמוֹ רַעַם אַדִּיר שֶׁנִּשְׁמָע לֹא בְּיוֹם סַגְרִיר;

וְרוּחַ-אֱלֹהִים, שֶׁהָיְתָה תָּמִיִד מְרַחֶפֶת בְּשֶׁקֶט, הִיא נָשְׁבָה אָז פִּתְאֹם

מֵעִם פְּנֵי-הַמַּיִם - בִּמְהִירוּת כֹּה רַבָּה

עַד שֶׁהָפְכָה לָהֶם אֶת אוֹר הַיּוֹם

לְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם.