על משכבי בלילות

נויה שגיב, מורה תל אביבית למקרא. חברה בצוות מקרא במטח, דוקטורנטית  באונ' חיפה.

שיר-השירים ג 

עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת

‏בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
עֵינַי מִתְרוֹצְצוֹת מְחַפְּשׂוֹת בַּחֲשֵׁכָה
יָדַי מְגַשְּׁשׁוֹת
אוֹבְדוֹת בְּמֶרְחָב הַמִּדְבָּר הֶחָשׁוּךְ הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַמִּטָּה
אצבעותיי סוֹגְרוֹת עַל אֲוִיר
שׂוֹרְטוֹת סָדִין פָּצוּעַ
וְאֵין אֲוִיר לְנַפְשִׁי לַנְּשִׁימָה

בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו

עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ

וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
וְלֹא
אַרְפֶּנּוּ
וְלֹא
אַרְפֶּה
נו