רבקה תפארת חקק
וָתֵצֵא רִבְקָה מִן הַגִּבְעָה
וָתִפְגַּע בַּמָּקוֹם וָתָלֶן שָׁם בָּעֲלָטָה
וָתַחְלֹם וְהִנֵּה אֹפֶק הָרִים
חוֹמוֹת, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁבָרִים
וּמֵעֲלֵיהֶם נִצַּב עֶלֶם חֲמוּדוֹת
וְהָעֶלֶם מֵידָד עוֹמֵד מִתְנַבֵּא שִׁירוֹת
מוֹשִׁיט יָדוֹ אֵלֶיהָ פּוֹרֵט כִּנּוֹרוֹת
אֶצְבְּעוֹתָיו לוֹטְפוֹת שַׂעֲרוֹת רִבְקָה
בְּזֹאת בָּחֲרָה נַפְשִׁי
בְּזֹאת הָמְתָה רוּחִי
אֶל הָרַכָּה.
וָתָלֶן רִבְקָה זוֹהֶרֶת
וָתַשְׁכִּים קוּם
וּשְׁנֵיהֶם בְּסֻלַּם הָאוֹר
וְהִנֵּה הִיא תִּפְאֶרֶת.
וַתֹּאמֶר רִבְקָה:
אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה