אסתר ויתקון זילבר, משוררת, ציירת, מרצה לספרות עברית
שִׂמְחַת הַנּוֹף
הַגִּבְעָה לֹא יָכְלָה לְהַבְלִיג עַל שִׂמְחָתָהּ כְּשֶׁהַכְּבִישׁ בָּא בָּהּ,
מְבַתֵּר, דּוֹהֵר, אֶל פְּנִים הָאָרֶץ הַיָּפָה הַחַמָּה,
בְּרוּכַת מֹר חוֹמֵר, זֵיתִים וָגֶפֶן, תְּמוּרוֹת גּוּפָהּ נָשְׂאָה בְּאַהֲבָה,
הֲלֹא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים אֶל נוֹפִים מִקֶּדֶם, נוֹשֵׂא הוּא אֶל תּוֹכָהּ, כְּנָהָר אֵיתָן.
כָּל רֵעוֹתֶיהָ סָבִיב קִנְּאוּ מְאוֹד: "עֲבֹר גַּם בָּנוּ, עֲבֹר גַּם בָּנוּ,
הָבֵא עִמְּךָ, כְּנָהָר שׁוֹצֵף, רִבְבוֹת עַם וְהָיוּ כְּבָנִים לַמָּקוֹם."
לְאַט לָכֶן בְּקִנְאַתְכֶן, אָמַרְתִּי לָהֶן, הִנֵּה כְּבָר בָּא מוֹעֵד
וְרָאשֵׁיכֶן מְעֻטָּרִים בָּתִּים, כַּעֲטַרְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה
שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ.
שָׁמַע הַכְּבִישׁ, וְשִׂמְחַת הַנּוֹף אָחֲזָה בּוֹ וְלֹא הִרְפְּתָה.
לְכַרְמֶל יִהְיֶה
לְהַנִּיחַ לְאֹרֶךְ גּוּפְךָ טַפְטְפוֹת מַיִם,
לְהַרְווֹת תָּאֵי גּוּפְךָ הָעוֹרֵג אֶל אֲפִיקֵי מַיִם,
לִדְאֹג שֶׁלֹּא יִסָּתְמוּ, שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ,
שֶׁיַּטִּיפוּ בִּזְמַן קָצוּב מַיִם, וּמִיָּם הָעֵצוֹת
הָאוֹבְדוֹת הֶעָצוּר בְּמַעְגְּלֵי הַלֵּב
יִפְרְחוּ פִּרְחֵי הַסָּפֵק אֲדֻמִּים כְּגֶרַנְיוּם מְשֻׁגָּע
יִשְׁתַּפֵּךְ עַל פָּנֶיךָ
וְהַמִּדְבָּר לְכַרְמֶל יִהְיֶה,
לְכֶרֶם אֵל יִהְיֶה.
הֲיִפָּגְשׁוּ
יָדֶיהָ זָרְמוּ כִּשְׁנֵי פַּלְגֵי מַיִם
אֶל אַגַּן הַסַּהַר,
צַמּוֹתֶיהָ
כְּלַבָּה, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים,
אֶל בִּקְעַת לְבוֹנָה,
עֵינֶיהָ
אַחַר אֲהוּבָהּ, שֶׁהִרְחִיק
הִשְׁחִירוּ
מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה, מֵעֵבֶר לְשֶׁמֶשׁ וְיָם
נָדַד -
הֲנִפָּגֵשׁ בְּסֵתֶר מַדְרֵגָה
הַשְׁמִיעִינִי
קוֹלֵךְ
כִּי חוֹלֶה אֲנִי
אָבִי
מִי זוֹ יוֹרֶדֶת מִן הַגְּבָעוֹת
מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה -
שׁוֹאֵל אָבִי
וּמְרִימֵנִי עַל אוֹפַנָּיו,
דּוֹהֵר בַּמּוֹרָד, הַבַּיְתָה,
אֹחַז בּוֹ וְלֹא אַרְפֶּה,
הָרוּחַ תָּטוּס מֵעָלֵינוּ
וְאַלּוֹן וְגֶפֶן יָנִידוּ רֹאשָׁם
וְאֶזְכֹּר - מָתְקוּ הָרְגָעִים מִכָּל מְגָדִים.
בְּעִקְּבוֹת שִׁיר הַשִּׁירִים
שִׂמְחַת הַנּוֹף
הַגִּבְעָה לֹא יָכְלָה לְהַבְלִיג עַל שִׂמְחָתָהּ כְּשֶׁהַכְּבִישׁ בָּא בָּהּ,
מְבַתֵּר, דּוֹהֵר, אֶל פְּנִים הָאָרֶץ הַיָּפָה הַחַמָּה,
בְּרוּכַת מֹר חוֹמֵר, זֵיתִים וָגֶפֶן, תְּמוּרוֹת גּוּפָהּ נָשְׂאָה בְּאַהֲבָה,
הֲלֹא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים אֶל נוֹפִים מִקֶּדֶם, נוֹשֵׂא הוּא אֶל תּוֹכָהּ, כְּנָהָר אֵיתָן.
כָּל רֵעוֹתֶיהָ סָבִיב קִנְּאוּ מְאוֹד: "עֲבֹר גַּם בָּנוּ, עֲבֹר גַּם בָּנוּ,
הָבֵא עִמְּךָ, כְּנָהָר שׁוֹצֵף, רִבְבוֹת עַם וְהָיוּ כְּבָנִים לַמָּקוֹם."
לְאַט לָכֶן בְּקִנְאַתְכֶן, אָמַרְתִּי לָהֶן, הִנֵּה כְּבָר בָּא מוֹעֵד
וְרָאשֵׁיכֶן מְעֻטָּרִים בָּתִּים, כַּעֲטַרְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה
שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ.
שָׁמַע הַכְּבִישׁ, וְשִׂמְחַת הַנּוֹף אָחֲזָה בּוֹ וְלֹא הִרְפְּתָה.
לְכַרְמֶל יִהְיֶה
לְהַנִּיחַ לְאֹרֶךְ גּוּפְךָ טַפְטְפוֹת מַיִם,
לְהַרְווֹת תָּאֵי גּוּפְךָ הָעוֹרֵג אֶל אֲפִיקֵי מַיִם,
לִדְאֹג שֶׁלֹּא יִסָּתְמוּ, שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ,
שֶׁיַּטִּיפוּ בִּזְמַן קָצוּב מַיִם, וּמִיָּם הָעֵצוֹת
הָאוֹבְדוֹת הֶעָצוּר בְּמַעְגְּלֵי הַלֵּב
יִפְרְחוּ פִּרְחֵי הַסָּפֵק אֲדֻמִּים כְּגֶרַנְיוּם מְשֻׁגָּע
יִשְׁתַּפֵּךְ עַל פָּנֶיךָ
וְהַמִּדְבָּר לְכַרְמֶל יִהְיֶה,
לְכֶרֶם אֵל יִהְיֶה.
הֲיִפָּגְשׁוּ
יָדֶיהָ זָרְמוּ כִּשְׁנֵי פַּלְגֵי מַיִם
אֶל אַגַּן הַסַּהַר,
צַמּוֹתֶיהָ
כְּלַבָּה, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים,
אֶל בִּקְעַת לְבוֹנָה,
עֵינֶיהָ
אַחַר אֲהוּבָהּ, שֶׁהִרְחִיק
הִשְׁחִירוּ
מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה, מֵעֵבֶר לְשֶׁמֶשׁ וְיָם
נָדַד -
הֲנִפָּגֵשׁ בְּסֵתֶר מַדְרֵגָה
הַשְׁמִיעִינִי
קוֹלֵךְ
כִּי חוֹלֶה אֲנִי
אָבִי
מִי זוֹ יוֹרֶדֶת מִן הַגְּבָעוֹת
מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה -
שׁוֹאֵל אָבִי
וּמְרִימֵנִי עַל אוֹפַנָּיו,
דּוֹהֵר בַּמּוֹרָד, הַבַּיְתָה,
אֹחַז בּוֹ וְלֹא אַרְפֶּה,
הָרוּחַ תָּטוּס מֵעָלֵינוּ
וְאַלּוֹן וְגֶפֶן יָנִידוּ רֹאשָׁם
וְאֶזְכֹּר - מָתְקוּ הָרְגָעִים מִכָּל מְגָדִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה