יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

פרופ׳ ציפי טלשיר ז״ל - תבונת הלב

ד״ר טובה פורטי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
יום רביעי, ג בתשרי תשע״ז, 5 באוקטובר 2016, בית העלמין בקיבוץ מעלה החמישה

ציפי אהובה שלי, 
הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת. זכיתי להסתופף בצל חכמתך וליהנות מחסותך הבוטחת והמנחה שהייתה לי אם ואחות. 
בחודש ינואר האחרון התכנסנו חבריך ומוקירייך לחגיגת ספר יובל לכבודך שכותרתו "ממחבר למעתיק”,* ותכניו המחכימים מסמנים ולו במעט את רוחב היריעה המחקרית שפרשת לפנינו. 

זו הייתה אמורה להיות גם מסיבת הפרישה שלך שבאה לפטור אותך מהוראה בלבד ולהעניק לך רגעים של עונג כולם קודש למחקר. אך כמה אכזר היה הגורל שדווקא לפתחו של אופק טומן הבטחות נפלת למשכב.
ציפי, היית בעיני מופת - אשת חיל של העת החדשה. אישה שמשכילה לשלב זוגיות, הורות וקריירה מקצועית מבריקה. אישה לוחמת להשגת האמת שלה בעולם אקדמי שנשלט על ידי המין הגברי. אישה לוחמת למען איכותו ומעמדו של החוג למקרא, אישה לוחמת למען שילובן של נשים באקדמיה, מנחה בנאמנות חוקרים וחוקרות בראשית דרכם, ובעיקר אישה שאיננה מתפשרת על איכות מחקרית בבחינת נאה דורש ונאה מקיים. 
כמי שמהלכת בשביליה של ספרות החכמה המקראית קשה לי שלא להחיל את דמותה המואנשת של החכמה על אישיותה של ציפי ולחילופין, לגלם את האידיאל המופתי של אשת חיל בדמותה הכול כך ממשית של ציפי. ‎ 
ציפי, חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ (משלי יד 1). ביתם של ציפי ודודיק פתוח תמיד להכניס אורחים מכל כנפות הארץ. עוד בביתם הקטן בירושלים. ספריית ביתם שמשה לי אצטלה אקדמית - בבחינת מקדש מעט של דעת, אקדמיה של לשון ואקדמיה של מקרא. חווית לימוד מרנינה בחברותא של תאווי מחקר.
ציפי, היית לי נפש תאומה. בשיחותינו שנסובו על עניינים אישיים שמענו זו את קולה של האחרת כאילו היה זה קולך קולי, קולי קולך. 
ציפי, ילדה עם צמה שעולה לארץ עם אם ערירית, צומחת להיות אישה עם צמה, ובונה סיפור חיים אמיץ של אישה יפה ונועזת.
קהלת החכם אמר דברים סותרים, דברים קשים וסתומים שזוכים להארה דווקא ברגעים של אובדן היקר מכל: 
ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃
ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֙כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה
בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא ס֣וֹף כָּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבּֽוֹ…‎ (ז 1- 2 )
ציפי יקרה, במותך ציווית לנו את התבונה: תבונת הלב להוקיר את יופייך. 

* Cana Werman (ed.), From Author to Copyist: Essays on the Composition, Redaction, and Transmission of the Hebrew Bible in Honor of Zipi Talshir, Eisenbrauns, 2015, pp. xxiv + 390 







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה