יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

וינייטת דרוש וקבל שכר: לאן אתם הולכים היום ילדי כיתה א'

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

אתר נוסטלגיה
הקיץ כבר תשוש. ימים הולכים ומתקצרים וערבית כבר החלה להקדים לבא. על מרפסת, מול ים סגול בו מחשבת שמש אדומה לטבוע בשקיעה נינוחה, לוגם לו זקן כוס מיצי- פרי צוננת ואומר לליבו, אומרים כי אביב הוא  ראשית השנה, ואני אומר כי את ראשית השנה עושים תינוקות שפותחים להם  מחדש שערי בתי הספר כל שנה כשהסתיו ממשמש ובא. התרגשות שלהם ושל אבותיהם ואמותיהם שיוליכו אותם - תיקים של מחברת ראשונה ועדיין של קלמר ועפרון עופרת, ואחרים גם של צבעים, ואולי ספר דק גו אחד על כתפיהם הקטנות- אל שערי בית הספר, עומדת כבר מערב באוויר. לאן הם הולכים? לתורה שהיא ראשית, או לתורה שהיא תכלית? מה יאמרו להם המורים כשיכתבו "שלום כיתה א'", 'ברוכים הבאים', מכאן אתם יוצאים לדרך ארוכה אל "החיים" כמות שהם המחכים לכם כי הם צריכים לכם כשתבגרו, ואנחנו חונכים את המסע המרתק לשם, או 'ברוכים הבאים', למקום בו לומדים תורה לשמה וחונכים את המסע המרתק ,מכם אליכם?

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

על הקריאה, על החירות, על הדעת, על האמת והצדק ועל מקומם של מדעי הרוח

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית



על הקריאה, על החירות, על הדעת, על האמת והצדק ועל מקומם של מדעי הרוח


כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה בספרים. 
אומר היה חיים נאכט, יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל 
אני מלמדך לקרות בספרים. בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא בספר 
ורואה עולם אחר.
ש"י עגנון, סיפור פשוט, על כפות המנעול, ירושלים ותל-אביב תשל"ה,עמ' עא

לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה הצביע המחזאי היווני מננדרוס, שחי בין השנים 291-342 לפסה"נ, על משמעותה של הקריאה ועל תכליתו של החינוך: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות"; ואכן אין ספק שרוחב ראייה ועומק הבחנה, או רוחב אופקים ועומק הבנה, המסייעים בידינו להתמודד עם מורכבות המצב האנושי ולהיחלץ מכבלי הסטריאוטיפים המאפילים על המחשבה החופשית, מותנים בקריאה מחכימה המאירה את המוחש באורו של המופשט, מעמידה את שרירותו של ההווה ביחס למורכבותו של העבר, מעמיקה בהתבוננות בחיי האדם, מחלצת אותו מהגבולות המקריים והשרירותיים שלתוכם נולד ומעבירה אותו לעולמות רבים ומגוונים שמעולם לא היה בהם. [1] הקריאה, אולי יותר מכל תחום עשייה אנושי אחר, מלמדת את האדם לעמוד על הפער בין המצוי לרצוי, להרחיב את גבולות המובן מאליו ולשנות מושכלות ראשונים, ופותחת בפניו אפשרויות מחשבה חדשות בדבר הקשרים וגורמים, סיבות ומשמעויות, לצד התוודעויות מאלפות למרחבי הרוח האנושית על כל גילוייה הבלתי צפויים, המסתתרים מתחת לפני השטח של הוויות חברתיות ותרבותיות מוכרות לכאורה. דומה שמראשית החינוך, הקשורה בהנחלת הקריאה, בצירוף אות לאות ובפענוח הקשר בין הצליל לסימן, ובהפיכת השפה הכתובה לכלי לימוד, הבנה ויצירה, ועד פסגת החינוך האקדמי באוניברסיטאות, המכוונת לבחון את כל הנחות היסוד מחדש באמצעות שפות שונות ודרכי מחשבה ביקורתיות, לפרק את גבולות הידע ולצרף אותם מחדש בכוחו של מידע חדש, שאלה בלתי צפויה או תובנה חדשה, תוך בחינה מעמיקה של נורמות מקובלות, הכלל שטבע מננדרוס תקף: "היודעים לקרוא גם ייטיבו כפליים לראות". שנים רבות לאחר מכן, כתב ר' יצחק קנפנטון (1463-1360), מגדולי חכמי ספרד בדור שקדם לדור הגירוש, בספרו דרכי הגמרא, [2] דברים דומים על היחס בין היקף הקריאה לעומק החכמה: "מרבה ספרים מרבה חכמה ואין חכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים".

יום ראשון, 27 באוגוסט 2017

ממד האהבה נולד: ממדים נוצרים ברטט המיתר

ר. מיפו, סופרת ומשוררת



בְּשָׁעָה שֶׁנִּסְדְּקוּ וְנִבְקְעוּ הַכֵּלִים וּמִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים
פָּרְצָה רִאשׁוֹנָה הַמַּלְכָּה.

יום שישי, 25 באוגוסט 2017

וינייטת חלילה: בעוון שבירת כלי המידות

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

שחיתות היא חבלה ,שבירת כלי המידות, קלקול הקורות עליהן נשען בניין עולם. המבול בא על הארץ כי " וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי הִשְׁחִ֧ית כָּל בָּשָׂ֛ר אֶת דַּרְכּ֖וֹ עַל הָאָֽרֶץ" (בראשית ו',י:ב). על נִשְׁחָ֑תָה אומר תרגום יונתן "אִתְחַבָּלַת",חובלה, ועל הִשְׁחִ֧ית הוא אומר "חַבִּילוּ כָּל בִּשְׂרָא", חיבלו כל בני האדם.

יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

כתובת המזכירה את הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס נתגלתה בשער שכם בירושלים



כתובת ביוונית על גבי פסיפס, שכנראה שימש כרצפת אכסניה לעולי רגל, התגלתה בשער שכם בירושלים: "בזמנו של שליטנו החסיד ביותר פלביוס יוסטיניאנוס, הכומר ואב המנזר אוהב האל קונסטנטין יסד והקים גם את כל המבנה הזה בשנה ה-14 לאינדיקציה". פענוח: ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית.

יום שני, 21 באוגוסט 2017

מה אולי אמרה חוה לאלהים

משה שפריר, משורר



 "אֲנִי רוֹצֶה רַק לָדַעַת אֶת מַחְשְׁבוֹת אֱלֹהִים, כִּי כָּל הַשְּׁאָר הֵם רַק פְּרָטִים" (אלברט אינשטיין)

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

ספר חדש - אוצר מושגים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת ׳אח׳

ה׳ שיינפלד, א׳ שופמן, אוצר מושגים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים לכל הרוצה לדעת, א-ב, הוצאת ׳אח׳, קרית ביאליק תשע״ז 2017, 560 עמודים

יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

וינייטת דרך עץ החיים: באוהלה של תורה ודרך ארץ

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


מחלוקת מתגלעת בעולם אם 'תורה' ו'דרך ארץ' אחת הן, או אם יש 'תורה' בעולם ויש 'דרך ארץ' בעולם, שתי יתדות נפרדות לשתי יריעות אוהלים נפרדים בצלם עושה האדם ישר הדרך את חייו, זה ב'דרך ארץ' וזה ב'תורה'. או אולי ודאי לא כך, ולאלה גם אלה מצפה צילה של יריעה אחת, העושה אוהל אחד,  הקשור בחבל אחד, ליתד אחת  שכרתו אותה מענף אחד של עץ איתן אחד, ששורשיו וגזעו, ושרף העולה בו, ונופו עד צמרתו, מורכבים  "תורה עם דרך ארץ" וזה טבעו של אותו אילן.

׳ובטני מה חרבה׳ - שירה של רחל

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

ּמָה מוֹעִילִים תְּרָפַי
וּבִטְנִי עַד מָה חָרְבָה?

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

על הספר: מבנים ומשמעות בסיפור המקראי

הרב ד״ר אפרים זאנד, מבנים ומשמעות בסיפור המקראי, הוצאת מכללת שאנן, חיפה 2015

הוצאת מכללת שאנן,
הספר "מבנים ומשמעות בסיפור המקראי" עוסק בתופעה של ריבוי פירושים לסיפור מקראי אחד. ריבוי זה הוא, בין היתר, תוצאה מהגדרות חיצוניות שונות של הסיפור הבסיסי המתפרש ומחלוקות פנימיות אחרות של הסיפור עצמו. בהתאם להבדלים אלה משתנים ההקשרים הלוגיים והרגשיים של המילים הבודדות והפסוקים וכפועל-יוצא מכך גם פירושם. לדוגמה, איפה מתחיל סיפור ברכות יצחק את ילדיו: בנישואי עשיו לנשים חתיות שהיו למורת-רוח להוריו (בר' כו 35-34) או בתיאור הרגשתו של יצחק כי קרבו ימיו מלכת (בר' כז 2-1)? בהתאם לקביעת תחילת הסיפור משתנה לגמרי אצל הקורא הבנת מניעי הדמויות ושיפוטו הערכי את מעשיהם בסיפור.

יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

ספר יהושע בתיאטרון - בין מקרא לפוליטיקה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



הדרמה בהצגה ׳ספר יהושע׳ של הזירה הבין-תחומית איננה תוך-מקראית אלא בין הטקסט המקראי לבין הסב-טקסט האקטואלי שלו. בדרך עקיפה-מרומזת היא מציפה את סוגיות כיבוש הארץ והיחס לאוכלוסיה הנשארת, אדמותיה ורכושה. בספר יהושע כיבוש הארץ אינו עניין הנתון לבחירה. הוא מהלך אלוהי. והיום? האם הכיבוש הוא בחירה או גורל? איך התרחש המעבר מאופוריה להתפכחות?

יום שני, 14 באוגוסט 2017

משחקים בירושלים


 וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ 

 זכריה ח, ה


יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

מעמדה המשפטי של האם במזרח הקדום


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

לאה יעקבזן, מעמדה המשפטי של האם במזרח הקדום ובמקרא, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, 350 עמודים. 


המקורות המקראיים והמזרח קדמוניים משקפים תא משפחתי שבראשו עמד האב, בידיו היו סמכויות משפטיות נרחבות ובני המשפחה סרו למרותו. לאחר מותו או בהעדרו ניהלו בניו את המשפחה. מה היה מעמדה המשפטי-פורמלי של האם בחברה הפטריארכלית שבה חיה ופעלה? זה נושאו של ספרה החדש של ד״ר לאה יעקבזן, המחברת, מרצה למקרא במכללה האקדמית גורדון וחוקרת של המשפט במקרא ותרבויות המזרח הקדום. 
יעקבזן מראה שבלעדיותם של האב ובניו לא היתה תמיד מובהקת. גם לאם המשפחה נועד תפקיד משמעותי, בעיקר בכל מה שנוגע ליחסיה עם צאצאיה, כגון נישואיהם, התנהגותם אליה, חינוכם והליכים משפטיים הנוגעים להם. 
הספר הוא עיבוד והרחבה של עבודת הדוקטור שלה שנכתבה בהדרכת פרופ׳ יוסף פליישמן ופרופ׳ קתלין אברהם במסגרת המחלקה לתנ״ך באוניברסיטת בר אילן. 

יום חמישי, 10 באוגוסט 2017

וינייטת אם ייסתר: איה הראיה שואלת השכינה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


רתיעה היא רעדה, כל רעדה, אבל יותר מכל רעדה מפחד. כל רעדה, כגון זו שמסופר עליה בפרק א' במסכת אבות דרבי נתן על הנחש המדיח את חוה בצל עץ הדעת ואמר לה  כי אם היא חוששת לגעת בפרי שעל העץ פן תמות - הוא אינו חושש. " באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ". הרתיעו, משמע ניער אותו, הרעיד אותו. קרוב לו סיפור שסיפרו במדרש רבא (בראשית פרשה י), "רבי  ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא והולך מזה הצד לזה הצד וחוזר והולך. אמר, זה הולך לעשות שליחות! מיד נפלה הברה בעיר, פלוני הכישו נחש ומת"! הנחש המרתיע אינו הנחש מפניו נרתעים ונסוגים לאחור, אלא בעל חיים שזחילתו המתפתלת המהירה  נדמית כרעדה בתנועה. 

יום שני, 7 באוגוסט 2017

ממגדל בבל להרי ירושלים

בלפור חקק, משורר

המשורר בגיל שנתיים

אֲבוֹתַי גָּלוּ לְבָבֶל
בָּנוּ לָהֶם עִיר וּמִגְדָּל זָר
לְיַד הַנָּהָר.
הָבָה נִבְנֶה לָנוּ זֶהוּת חֲדָשָׁה
הֵם אָמְרוּ
הַרְחֵק מִן הַמִּקְדָּשׁ
וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם 
חָדָשׁ.

יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

וינייטת שמע ישראל: חטיבת הלב

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


בספרי חוקים של מדינה יש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה שהצד המשותף ביניהם הוא שאפשר להעיד עליהם  כי קוימו , ולקנוס על פי ראיות מי שעבר עליהם, ושוטרים ושופטים הממונים על עשיית הדין ועל אכיפתו, בוחנים ופוסקים על פי מה שעין אדם רואה, ואוזנו שומעת, ולשונו אומרת, ושתיקתו מודה. זה לא כל האדם, אבל זה כל המשפט. זה לא כל האדם, מפני שכל האדם גם 'מצוות שבלב' שאינן יכולות להימנות עם מערכות עשיית המשפט מנחות את חייו, כגון "לֹֽא תִשְׂנָ֥א אֶת אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ" (ויקרא י"ט,י"ז), עברה שאין ולא יכולה להיות עליה שום סנקציה בדיני אדם כי "בשנאה שבלב הכתוב מדבר" (ערכין ט"ז ב'). לאו זה נשאר לעולם לאו שאין בו מעשה, ובאין מעשה גם עדים אין, ואין שופטים, ואין אוכפים, אלא אם כן השנאה פורצת ומביאה לידי מעשה אסור, אבל עליו, על המעשה האסור הנובע מן המחשבה הרעה שבלב, עונשים ומייסרים, לא על האיסור הראשוני המסתתר בלב שונא. 

יום רביעי, 2 באוגוסט 2017

השירה הייתה שבת העולם

בלפור חקק, משורר

בַּהַתְחָלָה שֶׁל הָעוֹלָם הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת
בָּאוֹתִיּוֹת הוּא בָּרָא
 אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם

וְעַד שֶׁבָּרָא אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם
לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ וְלֹא שִׁירִים
וְלֹא רוּחַ לְכָל הַיְּצוּרִים

בַּהַתְחָלָה שֶׁל עוֹלָמִי
הָיוּ שְׂפָתַי גֶּחָלִים
וְהָיִיתִי כְּבַד פֶּה כְּבַד שִׁירוֹת