יום שלישי, 12 בספטמבר 2017

חודש אלול: סליחות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (ר"ה טז, א). ימי אלול נחשבים לימי רצון ומרבים בהם באמירת סליחות ותחנונים לפני ה‘. במסורת היהודית נהוג לדרוש את מילת "אלול" כראשי התבות של "אני לדודי ודודי לי". מילת ”דודי“ מציינת את ה‘ על פי התפיסה הרואה בשיר-השירים שיר אהבה בין כנסת ישראל לאלוהיה. בקשת הסליחה קשורה לפי זה לזיקה שבין אדם למקום. ומה מקומה של הסליחה ביחסים שבין אדם לחברו?

מהי בכלל סליחה? האם אפשר לסלוח בלי לשכוח את הפגיעה? האם אפשר "לתקן" זיכרונות? כיצד ומתי לבקש סליחה? מדוע זה כל כך קשה? מדוע סולחים? כדי להקל על כאב הפגיעה? מתוך אדישות? גאווה? האם תמיד רצוי, מוסרי או מועיל לסלוח? האם המבקש סליחה על רצח, אונס או התעללות בחסר ישע ראוי לסליחה? דינו של "גונב איש ומכרו" הוא מוות על פי החוק המקראי (שמות כא 16). האחים שמכרו את יוסף לעבדות תמורת "עשרים כסף" ביקשו ממנו סליחה אחרי מות יעקב אביהם: "אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם, כי רעה גמלוך" (בראשית נ 17). הפוגעים מודים בעוול שביצעו ומפצירים בנפגע לשאת בכל כובד החטא ("שא נא"). האם יוסף שבכה למשמע הדברים סלח להם? האם הוא סלח להם עוד קודם לכן כשנפגש איתם מחדש ולא יכול היה לעצור את דמעותיו (בר' מב 24; מג 30; מה 15-14) ?
הסליחה האנושית היא נושא פרדוכסלי, אמר הפילוסוף הצרפתי ז'ק דרידה. היא אפשרית רק במקום שיש בו פגיעה. ככל שהפגיעה גדולה יותר כן יש יותר צורך בסליחה, אבל ככל שהפגיעה גדולה יותר כן הסליחה מוצדקת פחות. בתנ"ך השורש ס-ל-ח שמור באופן בלעדי לאלוהים. ומהי הסליחה האלהית? בתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש נאמר שהפוגע סובל מ"נגע בלבבו". הוא בא למקדש, מתפלל ומתחנן "ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם" (מל"א ח 39-38). האם הניסוח "ונתת לאיש ככל דרכיו" אינו מזכיר יותר ענישה ונקמה מאשר סליחה? 
מושג הסליחה הוא אפוא מושג סבוך עד מאד מבחינה פסיכולוגית, תיאולוגית ואתית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה