יום רביעי, 8 בספטמבר 2021

על הברכה במקרא ובכלל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפילה לברכה ממרומים

מאז ומעולם נהגו אנשים לאחל טוב לזולתם. הברכה לזולת היא תופעה המשותפת לתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה האנושית. על חשיבותה של הברכה בתודעה האנושית ניתן ללמוד למשל מהאופן שבו האנושות בחרה להציג את עצמה לפני תרבויות תבוניות חוץ-פלנטריות אם יהיה בעתיד מפגש איתן. שתי החלליות, וויאג׳ר 1 וויאג׳ר 2, ששוגרו לחלל בשנת 1977, צויידו בתקליט זהב עם מידע על כדור הארץ ואוכלוסייתו, ונכללו בו ברכות ב-52 שפות, כולל ׳שלום׳ בעברית.
בברכות ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: ברכות אמוניות וברכות חילוניות. הברכות האמוניות מאחלות לזולת הגנה ושפע מצד האל(ים) והברכות החילוניות הן הבעת משאלה או איחול שהזולת יזכה לטוב בלי להתכוון למקור אלוהי דווקא שימלא את המשאלה. הברכות משקפות אמונה בכוחה של המילה המדוברת או הכתובה להשפיע על המציאות. כלומר, שבעצם אמירתה טמון כוח מאגי, ולכן ברגע שהיא נאמרה היא תתחיל לחתור להתגשמותה. לפי בר' כז לא ניתן לבטל ברכה, גם אם היא ניתנה לאדם הלא נכון. מאחר שעל פי דרך המלך של אמונת המקרא הכל תלוי ברצונו החופשי של האלהים, הברכות המקראיות הן ביסודן תפילות קצרות שמביעות משאלה שכך וכך יעשה האלהים.
בנוסף לברכות הבין-אישיות יש ברכות לאל(ים). אורח החיים של היהודי שומר המצוות מרוצף ברכות שהן תפילות קצרות המכילות את המילים 'ברוך אתה ה'' (השורשים המקראיים הם בתה' קיט 12 ובדה"א כט 10) ומבטאות דברי הודיה, כבוד ושבח לה'. שבח האל בלשון 'ברוך' היה בעל משמעות מרכזית בתפילה ובברכה הקבועות בקומראן, והוא מצוי גם בספרים החיצוניים, בהלכות התנאים והאמוראים ועוד. [1] ברכות מטיפוס כזה ידועות גם מדתות אחרות, וכמו ברוב אופני ההתנהלות הדתית, גם הן מיישמות דרכי התנהלות בין-אישית ליחסים שבין האדם לאלהיו.
יש ברכות בחיי היום-יום ויש ברכות ביחסים בינלאומיים, כמו בפגישות בין מנהיגים (בר' יד 20-17; מז 7, 10) או בכריתת בריתות. בתעודות ברית שכרתה האימפריה החיתית עם העמים הכפופים לה יש ברכות (למקיימי הברית) וקללות (למפיריה). בדומה לכך, בספר דברים נחתמת הברית שבין ישראל לאלוהיו בברכות ובקללות (דב' כח).
הברכות העיקריות בחיי היום-יום הן איחולים לזולת שיאריך ימים ושיזכה לאיכות חיים (בעיקר שלום, טוב, הצלחה ושמחה). במקרא (ולא רק בו) נודעת חשיבות מיוחדת לברכת הפריון, שהרי פריון האדמה, הצומח ובעלי החיים הוא תנאי לקיום החיים, והפריה והרביה האנושית משמעה המשך קיומו של הפרט בחיי צאצאיו. האיש שברכת ה' שורה עליו מכונה במקרא 'ברוך ה'' (למשל בר' כד 31; כו 29).
יש ברכות המתבטאות בנוסחים קבועים ויש ברכות שהן פרי כוחו היצירתי-רטורי של המברך. יש ברכות לפרט, יש ברכות לציבור, ויש ברכות שהן 'שפה פנימית' של קבוצה מיוחדת באוכלוסיה הכללית, כמו שחקני תיאטרון או חיילים קרביים. יש ברכות של התרבות הגבוהה ויש ברכות של התרבות העממית. יש ברכות בין שווים ויש ברכות בין בלתי שווים: ברכות של גדול לקטנים ממנו (אב לבניו, סב לנכדיו, כהן למאמינים, מנהיג לעם) או של קטנים לגדול מהם (בנים להוריהם, נתינים למלכם). יש ברכות קצרות ואפילו קצרצרות ויש ברכות ארוכות ואפילו ארוכות מאד. יש ברכות כלליות כמו 'ברוך אדם זה וזה לה'' (למשל רות ב 20) ויש ברכות ספציפיות (למשל בר' כד 60). יש ברכות לארועים ולחוויות מיוחדים ויש ברכות הנאמרות בסיטואציות קבועות וככאלה הן חלק טכסי ממארג החיים. כמו ברכות בפגישה ובפרידה בין אנשים ('ויאמר... ה' עמכם! ויאמרו לו: יברכך ה'!' רות ב 4), בפתיחת מכתבים, בחגים ובמועדים ובארועים מרכזיים במעגל החיים הפרטי והציבורי. ברכות כאלה הן עניין של נוהג ונימוס והן משקפות את אורחות חייה של החברה ומבטאות את ערכיה. הברכות נועדו ליצור תחושת קירבה בין המברכים והמתברכים, לבטא את זהותם האישית ובה בעת לחזק את הסולידריות החברתית.
הברכות היקרות מכל הן הברכות היוצאות מלב החף מכל שיקולים תועלתניים. אלה הברכות שלא רק תורמות לזולת אלא גם משביחות את שורש נשמתו של המברך:
'אם נשמתך חסרת פניות / כציץ העמקים / תגיע אל לב הדברים / בקפיצת הדרך / תגיע אל לב הדברים [...] אם נשמתך חסרת פניות / כציץ העמקים / לא תטבע בחושך / עד השורש, / לא תטבע בָּעכשָו / עד הנקודה הפנימית' (זלדה, 'כציץ העמקים'). [2]
בישראל של תקופת הישוב וקום המדינה שלטה בכיפה הסיסמא: 'יהודי דבר עברית!' כי תחיית השפה ותחיית הלאום צעדו שלובות זרוע. הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח רצתה להשכיח  אלפיים שנות חיים ויצירה בשבעים לשון. 'שהעברי החדש יפסיק כבר לדבר בלשונותיו של היהודי הישן', תבעו כל סוכני החיברות. רק לאחרונה העז הפרט, שכבר חשב וכתב בעברית בלי קושי, להודות, שבלילה בלילה הוא חולם עוד בספרדית. [3]
 הברכות להלן הן בשלל שפות כדי להביע את המסר הערכי של סובלנות והכלת האחר ותרבותו: הכלת היהודי הישן, הכלת העולים החדשים, הכלת העובדים הזרים, הכלת השונים. ההשתדלות לברך את הזולת בלשונו, כשהיא שונה מהלשון המדוברת במקום (למשל, ברכות של מורים לתלמידים עולים שנאמרות בשפת האם של התלמידים), היא ביטוי של מאור פנים וקבלת האחר.
מכל הנאמר לעיל יוצא שהברכות הן ביטוי לאחווה החברתית, הלאומית, התרבותית, האמונית והכלל-אנושית, וככאלה הן תורמות לשלום ולטוב. 
הנה זר ברכות (טיפות מן הים הגדול) שהביאו וניסחו בשלל שפות חוקרים, יוצרים, הוגים, מורים ותלמידים, והוא מדגים את אופיין העשיר, הציורי והמגוון של הברכות. בזר שזורות ברכות נוסחאיות וברכות חופשיות, ברכות עתיקות וברכות מודרניות, ברכות פרטניות וברכות כלליות, ברכות שמתייחסות להוויה של כאן ועכשיו וברכות על-זמניות. 
שנזכה להיות קהילה מברכת ומתברכת שממשיכה את המסורת המפוארת ועתיקת הימים של ברכות הדדיות. ברוכים תהיו!

עברית
פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג והאוניברסיטה העברית
יש לציין שבמקרא אנשים אינם מברכים סתם, תמיד הם מאחלים שהאל יברך. במשנה בסוף מסכת ברכות (ט, ה) נאמר: "התקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם שנאמר והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר ה' עמך גבור החיל".
ואני אברך בשם: ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם.

ד״ר יואל רפל
ברכה משנת 1067 שנמצאה בגניזה הקהירית: 
״...ייתן לך אלוקים אריכות ימים  ויתמיד את שלומך ואת בריאותך... הריני מברך אותך בחגים אלה
יודיעך אלוקים כמותם... ויחדשם לך ולנו שנים רבות...״. (מתוך מכתבו של נהראי בן-ניסים,ד' תשרי תתכ"ח, 1067.)

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
שנה חדשה. הכל דולים
ברכות מבאר האיחולים.
יש זריזים שמעלים
דליים מלאים מילים מילים.
למה לא. ברכות שיגרה
מנומסות אין בהן רע.
אך דע כי יש מתפללים
לשלומך באיחולים
והיושב במרומים
עונה ברחמים..

כתובות עבריות
 'ישמע ה' את אדוני שמועות שלום' - נוסחה שכיחה בתחילת מכתב ממכתבי לכיש (מס' 2, 3, 5, 9). [4]
'ברכתך ליהוה' - חרסי ערד. [5]

כתובות בבתי כנסת עתיקים
ברכת השלום שכיחה ביותר: 'יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל' (כתובת מכפר-ברעם);
'יהי שלום על המקום הזה ועל כל מקומות עמו ישראל אמן סלה' (כתובת מעלמה), ותפסה מקום נכבד בתפילה. [6] 

מסכת ברכות (יז ע״א ע״ב)
ברכות התלמידים למורה כשנפרדים ממנו

כי הוו מפטרי רבנן מבי ר' אמי, ואמרי לה:
מבי ר' חנינא, אמרי ליה הכי:
עולמך תראה בחייך,
ואחריתך לחיי העולם הבא,
ותקותך לדור דורים [תה' עב, ה].
לבך יהגה תבונה,
פיך ידבר חכמות [תה' מט, ד]
ולשונך ירחיש רננות,[תה' ס"ג, ו']
עפעפיך יישירו נגדך,[משלי כג, ט"ז]
עיניך יאירו במאור תורה
ופניך יזהירו כזוהר הרקיע,[דניאל יב, ג]
שפתותיך יביעו דעת
וכליותיך תעלוזנה מישרים,
ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין.[דניאל ז, ט] 

מסכת סופרים (יח, ז)
מנהג לברך את הבנים ואת הבנות:
״וכן היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום… ואחר כך סובלו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים." 

מסכת מנחות (מג,ב)
תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך" (דברים י,ב) 

ארמית
פרופ' שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית
(תרגום יונתן): וְאַת שְלָם וֻבֵיתָך שְלָם וְכָל דְלָך שְלָם
= ’אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום‘ (שמ“א כה 6).
וגם פסקה מתוך הקדיש:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא [= יהא שלום רב מן השמיים] וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. 

פרופ' שמואל ורגון, אוניברסיטת בר-אילן
במסורת יש לנו ברכה מיוחדת בארמית לקראת חתימת הדין בהושענא רבה: 'פיתקא טבא' או ביידיש 'א גוט קוויטל' (=פתק, כתב טוב). בהושענא רבה ה' מוסר ביד השליחים את הפתקים עם גזר הדין שניתן עדיין לשנות אותו לטובה עד החתימה ביום זה.

ערבית
פיסת חרס שעליה כתובת בערבית מהתקופה העבאסית (מאות 10-9 לסה"נ), נחשפה בעיר דוד (2018), בגן לאומי סובב חומות ירושלים. גודלה סנטימטר אחד ובה שתי שורות. היא נושאת ברכה או תפילה פרטית: 
כרים יבטח באללה            ﻳﺜﻳﻖ (?) ﺑﺍﻠﻠﻪ ﻛﺮﻳﻢ        
רבו (רב) העולמות אללה    ﺮﺒﻪ  ﺍﻠﻌﻠﻣﻳﻦ ﺍﻠﻠﻪ (?)
נוסח השורה הראשונה מוכר מחותמות עשויות אבני חן חצי יקרות, כמו גם מכתובות דרכים (גראפיטי) לאורך דרך עולי הרגל למכה (דרב אל-חג') מהמאות ה 10-8 לסה"נ. חלקן התחתון של האותיות בשורה השנייה שחוק, וקריאתה מתבססת על נוסחים דומים המופיעים על חותמות אישיים ובמספר פסוקי קוראן.

גודלו של החפץ, צורתו, והטקסט שעליו, מעידים ששימש, ככל הנראה, כקמע לברכה ולהגנה. כיוון שאין בקמיע נקב המאפשר השחלתו על חוט, יש להניח שהיה משובץ בתכשיט או נתון  בתוך מיכל כלשהו.

צילום: אליהו ינאי, ארכיון עיר דוד
הברכות בערבית מקיפות את כל תחומי החיים. המבורך משיב בברכה המקובלת כתגובה לברכה שקיבל. השילוב התדיר של שם האל - ׳אללה׳ - מבטא את הקירבה לדת.  
שי והבה, האוניברסיטה העברית
كل عام والجميع بالف خير. ان شاء الله تكون سنة جديدة سعيدة على الجميع, تكون سنة السلام والسعادة, وتكون كل ايامكم فرح, امل, صحة , تسامح, حب وأمان.
=כל שנה וכולנו באלף טובות. אם ירצה ה' תהיה שנה טובה לכול, שתהיה זו שנה של שלום ואושר ושכל ימיכם יהיו מלאים שמחה, תקווה, בריאות, סובלנות אהבה וביטחון.

יותם בן משה, האוניברסיטה העברית
זכורות לי במיוחד הברכות הסעודיות
لا هنت - lā hint - "שלא תושפל"
ומשיבים אחת מן השתיים: 
الله لا يهينك - allāh la yhīnik - "שהאל לא ישפיל אותך"
لا شنت - lā šint - "שלא תתכער/תשתחת"

זכורות לטוב ברכות הבוקר הערביות:
פרחי יסמין
פרחי יסמין
صباح الخير - "בוקר טוב"
صباح النور - "בוקר אור"
صباح الفل واليسمين - "בוקר של יסמין" (בערבית מזכירים שני סוגים שלו)
صباح الورد - "בוקר של פרחים"
صباح العطر - "בוקר של בשמים" 
ולא חסרות פרפרזות והמצאות. פעם שמעתי صباح الفل والفلفل والفلافل "בוקר של פל (סוג יסמין) ופלפל ופלאפל" (בערבית זה נשמע יותר טוב כמובן).
חוץ מזה בערבית יש הרבה ברכות ייעודיות - לאדם שלא ראית הרבה זמן, לאדם שלא שמעת הרבה זמן, לאדם שהתעורר מאוחר (כמו בוקר טוב אליהו), לאדם שניצל מאסון, וכולי וכולי. [7]
וחבר טוב שלי נוהג לברך את ידידיו "שתזכה למצוות, ולבנים ובנות זכרים".

יידיש 
פרופ׳ חוה טורניאנסקי, האוניברסיטה העברית (ייעוץ)
-  פוּן דיַין מויל אין גאָטס אויערן = מהפה שלך לאוזן של אלהים.
-  ניט ערגער די ערשטע נאכט אין קבר = שהלילה הראשון בקבר לא יהיה גרוע יותר (אומרים בהומור כשנהנים מדבר טוב). 
-  ס'זאלן נאר זיין שמחות ביי יידן = שהיהודים ידעו רק שמחות.
- זאל דיר גאט געבן א לייכטע קרענק און א גוטן דאקטער = שיתן לך אלהים מחלה קלה ורופא טוב.
- ס'זאל דיר אריין און ארויס = שהאוכל ייכנס בשלום ויצא בשלום. [8]

גרמנית
פרופ׳ שמעון גזונדהייט, האוניברסיטה העברית
בחרתי בבית הראשון של שיר לכבוד תשובת השנה מאת גדול משוררי גרמניה, יוהאן וולפגנג פון גֶתה - Johann Wolfgang von Goethe. התרגום שלי הוא פירוש וניסיון להבין או לשקף את דברי גתה:

Zum neuen Jahr
Zwischen dem Alten
Zwischen dem Neuen,
Hier uns zu freuen
Schenkt uns das Glück,
Und das Vergangne
Heißt mit Vertrauen
Vorwärts zu schauen,
Schauen zurück.
לקראת השנה החדשה / לשמוח בין הישן לבין החדש / זו מתנה המעניקה אושר. /   ועל העבר נִצפה באמונה, /  נצפה קדימה לאחור.
                                                                              
שיר לשנה חדשה 
השופט עלינו עם מאזני הצדק 
מאזני הצדק
שייתן לכל אחד בימים החדשים
מודעות לשמחה
אומץ לסבול

שייתן לכל אחד
חבר לצדו
שלווה
טוב לב
ותקווה 

איטלקית
סבינה סעד, אמנית

Auguri di buon anno, che sia un anno di salute,prosperita' e felicita

= איחולים לשנה טובה, שזאת תיהיה שנת בריאות, שגשוג ואושר.

רוסית
שני קוטלר, האוניברסיטה העברית
Вот еврейский новый год,
Что с собою он несет?
התחדשות
Радость, нежность, очищенье
И души любой спасенье!
Лишь поверить надо в это,
И постигнешь силу света

התרגום העברי של המקור הוא חופשי (מטעמים דקדוקיים), אבל רוח הדברים דומה:
מה מאחלת שנה עברית חדשה זו?
שמחה, אהבה והתחדשות,
והזדמנות לזיכוך הנפש.
ובכדי לגלות מה העוצמה והאור שיש בחג זה -
כל שצריך הוא להאמין!

קוראנית
Heewon Jun
하나님께서 당신을 축복하십니다
God bless you

פרסית
בנימין יעקוביאן, האוניברסיטה העברית
"هشم پشت و پناهت باد"
תרגום מילולי: יהי ה' בגבך ומקלטך. משמעות: יהי ה' לך מחסה וחוסן.

ספרדית
יונה גל, Tenga un feliz Año Nuevo שתהיה לך שנה חדשה מאושרת.

לדינו
יונה גל, אניידה בואנה קטנגס, קון סלוד בואנה. = שנה טובה שתהיה לך בבריאות טובה.

מלכה שלמה 
Boeno anio coon alegria repozo no geras.
sanus he rezious. mansevous in el corason. aniada doolsi a todus. 
= שנה טובה עם שמחה רוגע בלי מלחמות. בריאים וחזקים. צעירים בלב. שנה מתוקה לכולם.

יוסי נאון, אניידה בואנה יינה דה אלגריה אי סגורידד אל פואבלו דה ישראל. = שנה טובה מלאת שמחה וביטחון לישראל.

אנגלית
ברכה אירית עתיקה ליוצאים למסע (ממשי או מטאפורי).


May the road  rise up to meet you,
May the wind be ever at your back.
May the sun shine warm upon your face
May the rain fall softly on your fields.
And until we meet again,
May God hold you in the palm of his hand.
צרפתית
פרופ׳ חוה שלום-גיא, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
Tous mes voeux au seuil de cette nouvelle année, que l'égalité des chances à l'éducation soit au centre du débat public cette année. L'égalité des chances, la réduction des écarts scolaires et les facilités d'accès à l'enseignement supérieur sont importantes pour promouvoir et renforcer la société israélienne. 
= איחוליי בפיתחה של השנה החדשה, שנושא שוויון ההזדמנויות בהשכלה יעמוד במוקד השיח הציבורי בשנה זו. בשוויון הזדמנויות בתחום החינוך, בצמצום הפערים בחינוך ובהגדלת הנגישות להשכלה גבוהה יש כדי לתרום לקידום החברה הישראלית ולחיזוקה. 

פרופ׳ תרז מלאכי, האוניברסיטה העברית
Voici la nouvelle année, comme un chemin qui se dévoile. Que sur la route de vos projets, le soleil se mêle aux étoiles.

יוונית
Χρόνια πολλά = הרבה שנים
υγεία, χαρά, ευτυχία = בריאות, שמחה, אושר

אכדית
פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית
Bel Nabû u Šamaš ana šarri bēlija likrubû
Nabû u Marduk ūmū arkûti ša ṭūb libbi šanāti mādāti ša ulṣu ḫidâti u rīšāti … liqbû
= לו יברכו האלים בֵּל, נְבֹו ושמש את המלך אדוני.
לו יכריזו (עבורו) האלים נְבֹו ומרודך ימים ארוכים של אושר (ו)שנים רבות של עליצות, ששון ושמחה.

אוגריתית
- אלם תע'רכ תשלמכ תעזזכ אלפ יממ ורבת שנת.
=האלים ינצרוך, יתנו לך שלום, יתנו לך עז אלף ימים ורבוא שנים [9]
- קריי בארץ מלחמת שת בעפרת דדים סך שלם לכבד ארץ ארב דד לכבד שדם.
=אספי מלחמה מן הארץ, שיתי על עפר אהבה, נסכי שלום בקרב הארץ, הרבי אהבה בקרב שדות'. [10]

יוונית (תרגום השבעים)
 ἀποστείλαι κύριος ἐπὶ σὲ τὴν εὐλογίαν ἐν τοῖς ταμιείοις σου καὶ ἐν πᾶσιν, οὗ ἂν ἐπιβάλῃς τὴν χεῖρά σου, ἐπὶ τῆς γῆς, ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι. 
= ’יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך, וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך‘ (דב' כח 8).

לטינית
Benedictus qui venit in Nomine Domini
='ברוך הבא בשם ה‘' (תה' קי"ח 26)
Sit Gloria Domini in saecula, Letabitur Dominus in operibus suis.
=ברכו והללו את שמו לנצח. הוא ישמח ויתברך במעשה ידיו.
Veni Creator Spiritus, Menter tuorum visita, Imple superna gratia, Quae tu creasti pectora. Amen.
= בואי רוח היוצר, בלבי מצאי מנוחה, על כל חי, נושם ויוצר, ממעל הרעיפי ברכה.
לדיון בברכות הללו בליווית קישורים מוערים ליצירות מוסיקליות ראו: סמדר כרמי גיברמן, ברכות במוסיקה 


יונה גל
ברכות לחיילים משירים ישראליים
בוא בשלום החורשה מזכירה, נורית הירש
בטרם חלקה אחרונה תזרע
ובטרם יוגף חלון
אנא שוב אלינו בשלום.

בוא הביתה, אבי קורן  תולדות השיר, אתר הספריה הלאומית
בּוֹא הַבַּיְתָה
עוֹד מְעַט שׁוּב בֹּקֶר יִזְרַח
וּלְבַד עָצוּב פֹּה כָּל כָּךְ
בּוֹא הַבַּיְתָה.

השפה הגלית - gaelic - תרגום - מני גל
תְּקַדֵּם אוֹתְךָ הַדֶּרֶךְ בִּבְרָכָה
וְהָרוּחַ תְּנַשֵּׁב רַק בְּגַבְּךָ
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תָֹאִיר וְאֶת פָּנֶיךָ תְּלַטֵּף
וְהַמָּטָר עַל פְּנֵי שְׂדוֹתֶיךָ יְטַפְטֵף
וְעַד שֶׁהֵנָּה עוֹד תָּשׁוּב בַּחֲזָרָה
תָּגֵן עָלֶיךָ בִּרְכָּתִי מִכָּל צָרָה
ברכת כהנים - מקרא וקומראן
'יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום' (במ' ו 26-24). קמיעות ברכת כהנים מכתף הינום משקפות אמונה בכוחה המגן של הברכה, שהיא אמונה הנמשכת עד היום הזה. [11] בסרך היחד (דף 2, שורות 4-2) כתוב: 'והכוהנים מברכים את כול אנשי גורל אל ההולכים תמים בכול דרכיו ואומרים: יברככה בכול טוב וישמורכה מכול רע ויאר לבכה בשכל חיים ויחונכה בדעת עולמים וישא פני חסדיו לכה לשלום עולמים'. [12]
פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית, כותבת: 'זו האהובה עלי מברכות הכוהנים בקומראן': 'יברך אתכם אל עליון ויאר פניו אליכם ויפתח לכם את אוצרו הטוב אשר בשמים להוריד על ארצכם גשמי ברכה טל ומטר יורה ומלקוש בעתו ולתת לכם פר[י] תנובות דגן תירוש ויצהר לרוב והארץ תנובב לכם פרי [ע]דנים ואכלתם והדשנתם  ואין משכלה בארצכם ולוא מוחלה שדפון וירקון לוא יראה בתבואותיה [ואין] כול [נגע ומ]כשול בעדתכם וחיה רעה שבתה מן [הארץ ואין דב]ר בארצכם כיא אל עמכם ומלאכי [קודשו מתיצבים] בעדתכם ושם קודשו נקרא עליכם' (11Q14, קטע 1, שורות 7--15). [13]   
אמן ואמן!

הערות
[1] ב' ניצן, תפילת קומראן ושירתה, ירושלים תשנ"ז 1996, עמ' 49 ואילך.
[2] בנוסח א של השיר, שפונה לקהל הקוראים הדתי כתוב כך: 'אם נשמתך חסרת פניות / כשושנה - / תגיע אל לב הדברים / בקפיצת הדרך. [...] אם נשמתך חסרת פניות / כשושנה -  / לא תטבע בחושך / עד השורש; / לא תטבע בתהום / עד הנקודה הפנימית' (זלדה, 'כציץ העמקים'). לשושנה ולתהום בשירת זלדה יש קונוטציות מיסטיות שקשורות לעולם האלוהות. ראו ח' בר-יוסף, על שירת זלדה, מהדורה מורחבת ישראל 2006, עמ' 155-156.
[3] אהוד מנור (מילים), שלמה יידוב (לחן). 
[4] נ"ה טור-סיני, תעודות לכיש: מכתבים מימי ירמיהו הנביא, הוצאה מחודשת ומורחבת. הקדמה והערות מאת שמואל אחיטוב, ירושלים תשמ"ח 1987.
[5] ש' אחיטוב, הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשון, ירושלים תשס"ה 2005, עמ' 106, 113. על ברכת ׳שלום׳ במקרא ראו נ׳ קלאוס, ׳ברכת שלום במקרא׳, בית מקרא לא (תשמ״ו), עמ׳ 267-252.
[6] ג׳ פרסטר, ׳כתובות מבתי-הכנסת העתיקים וזיקתן לנוסחים של ברכה ותפילה׳, קתדרה 19 (תשמ״א), עמ׳ 40-12
[7] להרחבת היריעה ראו ב"צ אלקלעי, ברכות, גינונים ונימוסים בערבית הארצישראלית   تحيات ومجملات باللغة العربية الدارجة , תל אביב תשנ"ה 1995.
[8] לפי י' גורי, לאמיר הערן גוטע בשורות: יידישע ברכות און קללות, ירושלים 2005.
[9] י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים תשמ"ט, עמ' 71.
[10] מ"ד קאסוטו, האלה ענת, ירושלים תשכ"ה, עמ' 97.
[11] אחיטוב, שם, עמ' 24.
[12] י' ליכט, מגילת הסרכים ממגילות מדבר יהודה: סרך היחד, סרך העדה, סרך הברכות, ירושלים תשכ"ה, עמ' 69-68
[13] 11Q14, Frag. l ii: 7-15 (F. Garcia Martinez et al., Qumran Cave 11, II: 11Q2-18, 11 Q20-31 (DJD 23), Oxford 1998, pp. 247.   החיבור מכונה היום ספר המלחמה, אך קודם לכן היה ידוע כ- . 11Qberakhot למקבילה ראו: 4Q285) P. Alexander et al. Qumran Cave 4.XXVI:
Cryptic Texts [DJD 36], Oxford 2000, p. 241  




7 תגובות:

  1. במאמר מקיף כזה מן הראוי היה להתייחס גם לקללה, שהיא ההיפוך לברכה. אחת הדרכים היעילות ביותר להגדיר מונח הוא על ידי היפוכו. הקללה היא היפוך לברכה. המשותף לשני מושגים אלה שבני האדם מאמינים בכוחם להתגשם. סיפור מאלף הוא סיפור בלעם המסמן את ההיפוך- מקללה לברכה. בלעם התכוון לקלל ובמקום זאת - ברך את ישראל. להמחשת האמונה בכוחן של מילים להתגשם , ניתן להביא את סיפור יצחק המבקש לברך את עשו והמעשה שעושה רבקה לסכל את ברכתו ולהשיג את הברכה במרמה עבור יעקב ( בראשית כ"ז ).וכן שופטים י"ז 1 - 4. אמו של מיכיהו חסכה כסף לבנות/ לקנות פסל-אליל. משנוכחה לדעת כי הכסף נגנב, היא קללה את ראש הגנב. הבן, מיכיהו נבהל מן הקללות, שהניח כי יתקיימו, מודה בגניבה ומחזיר את הכסף הגנוב.

    השבמחק
  2. סיום תגובתי: כאשר התברר , לתדהמתה, של אמו של מיכיהו כי הוא הגנב, ועליו העמיסה את הקללה ,ברצונה להגן על בנה, ביקשה לבטל הקללה. זה היה בלתי אפשרי. מילים היוצאות לקללה או לברכה, לא ניתן להשיבם, לכן נקטה בדרך של עמעום הקללה על ידי ברכה שתעמוד מול הקללה. וכך אנו רואים שהאם בשמעה את ההודאה של בנה בה הודה בגנבה, באופן ספונטני אמרה " ברוך בני לה',( שופטים י"ז 2 ) לא מתוך הנאה לברך אלא מתוך אילוץ לבטל.

    השבמחק
  3. שנה טובה! האומנם?
    ברכה יפה, אם היא באה מעומק הנשמה לעשיית הטוב והמטיב.
    ברכה מזויפה אם היא אַרְשָׁמָה- שבאה לעשיית רושם כנרטיב המהווה חלק הכרחי של אופרות הסבון.

    והגיג מפי מנהיג
    שנעשה צמיג,
    מאוד מדאיג!
    ובל נבליג.
    למי שעלינו מלעיג
    רוחנו להפיג
    השוחד להספיג
    הגולל להבריג
    ונטיותיו להשיג

    שנה טובה עם קידה מהלב!
    כל ימות השנה.
    הינה ברכה ראויה יפה מרהיבה ומרחיבה את הנפש.

    מדוע אנשים נוהגים לברך איש את רעהו – ב- למשל....
    שנה טובה,
    או שבת שלום.
    או אושר ועושר.
    או שכול משאלותיך יתגשמו.
    ואני שואל. כמה גרם כנות יש בזה?

    ונניח שהשכן "האהוב שלך" זכה בלוטו
    האם אינך מתחרט שבירכת אותו באושר בעושר?
    או, מאחר וזה נוהג של עולם, בו השכחה על הזילות באחר,
    כי זה "צורם" ומפריע לכבוד האוזן המוסיקלית של מאן דהו
    מזומנת לכול.
    ומשכך נשכחו כל העוולות שעשה האחד לאחר בין במתכוון ובין בחצי מתכוון. רק לא בשוגג חלילה.
    וכול שנותר הוא הכאילו והמראית עיין של בֵּרַכְתִּי רק כדי לצאת ידי חובה.

    אנו גם מברכים ומייחלים לעצמנו שנהיה לראש ולא לזנב
    על 99% מהאגו העצמי האדם צריך ללמוד לוותר
    על האחוז הנוסף לא ניתן לוותר ובכורח לא ניתן לוותר.
    אלא עד שמישהו שם למעלה שאינו שואל אותך כלל.
    הוא פשוט בא ולוקח.
    אז הצעתי לך היא: תקן עצמך לפני.
    וישאל השואל, איך אדע מתי הוא לוקח? כדי שאתקן לפני?
    ואענה לו:
    מאחר ואינך יודע, תתחיל מיד. כל עוד אתה נושם. כי שום דבר לא ברור מאליו.
    האחוז שלא ניתן לוותר עליו, קשור לשלושה דברים:
    1. לאוויר שאני [כאגו] חייב לנשום
    2. למים שאני [כאגו] חייב לשתות
    3. וללחם שאני [כאגו] חייב לאכול
    על כל השאר וחשובים לך ככול שיהיו, חובה לוותר לאחר לפניך תמיד.

    והנה התובנה:
    אם כולם יוותרו יהיה לכולם ולעד יישאר.
    תחשבו על זה שאני נותן לך לפני שאני מקבל ממך, ואתה נותן לי לפני שאתה לוקח לעצמך. האם מי מאיתנו יהיה פעם חסר? לעולם לא!

    החכמה היא להתחיל ללמד את עצמנו להתחיל בהפוך.
    קודם זולתך ולאחר מכן אתה.
    שים תמיד עצמך הכי נמוך ולו רק כדי שיגידו לך עלה
    ולא תהייה קופץ בראש שיכול להיות שיגידו לך רד.

    אנו מברכים עצמנו שנהיה לראש ולא לזנב
    ואני מברך בראש השנה שאהיה לזנב ולא לראש
    לזנב יש הרבה מאוד משימות חשובות לא פחות מהראש הבולע כל שהוא פוגש בדרכו.
    זנב הבהמות אחראי לסלק זבובים
    זנב הדגים אחראי על הכיוון אל היעד
    זנב העופות אחראי להפחתת המערבולות בשפת הזרימה ועל ייצוב ועל ההיגוי.
    זנב הזוחלים אחראי ליציבות ולהגנה מפני תוקף.

    ורק האדם לא קיבל זנב, למה? כדי שישתמש עם הראש. ונשאר עם הלוע לבלוע הכול שנקרה בדרכו. הראש שכח לתפקד אפילו לא כמו זנב.

    אז מה אתם אומרים? הולכים על שינוי הברכה" ???
    וחברים אל תזלזלו בזנב

    ככלל,
    מתי שמחים? בנפול אויביך, נצטווינו לא לשמוח.
    ומתי עצובים? כשהשכן זכה בלוטו.

    אז מדוע אם כן לברך בשנה טובה.?
    האם רק משום שהזמן הסתובב לו, והגיע עוד ראש שנה .ולכן מברכים?.
    עד כאן בסקפטיות מה, על "עולם כמנהגו נוהג".

    עתה, שורו לאמת שפעם עקרה הרים, המסתתרת בתוך המלה "ברכה" כל ברכה, כל רצון לאחל משהו ממך משלך, לאחר. זה לא פחות ולעתים אף יותר מלתת מתת גשמי כלשהו לאחר. אם יש בה בברכה הכנות הדרושה למתן הברכה לתתה לאחר.

    בעברית המילה ברכה/לברך, באה מהשורש ברך.
    והאם שאלנו עצמנו ולו רק פעם.
    שכאשר אדם מברך את חברו, הוא בעצם יורד על ברכיו לבקש רשותו, ברכתו כדי לתת לו ברכה.
    אגב, עמים שטרם הושחתו כליל כשהם מברכים איש את רעהו לשלום, הם קדים קידה.
    קידה זו, היא בעצם, המעט שנותר מההברכה.

    להשתחוות לפני מלך זה לתת לו מתנה ובו ברגע הוא נהפך לנזקק הזקוק שיתנו לו, ואתה המשתחווה הופך לנותן כבוד הוקרה וכו.
    דרך כלל אם ההשתחוויה באה מהנשמה ולא רק מהפחד,
    המלך קם מכיסאו ומושיט לך יד שתעמוד על רגליך ואף לשבת לידו..

    אנשים נוהגים לנשק ידו של גדול בתורה.
    אם הרב הוא גדול אמתי, מרחיק ידו כדי לשמור על כבוד המנשק.
    כבודו שלו במקומו מונח
    אם הרב רק כאילו גדול, הוא מצטער שאין לו עוד ידיים שינשקו לו.

    כדאי ואף מאוד מומלץ, שיהיה האדם כנה עם עצמו וכשהוא מברך את חברו, יפנים פנימה, פנימה בפנוכו של עצמו.
    שבעצם הוא נדרש כערך עליון לכרוע ברך ומבקש שלום חברו, וההפך.

    באם כך ירגיש כל אחד מאיתנו בעת שיברך חברו, יקרבו ימות משיח.
    ולא די להסתפק משלוח ברכה באינטרנט, כדי לצאת ידי חובה
    או לפלאפון ולכתוב סבתוש. ברכות כאלה נופלות בדרך כלל.
    זהו אך מנהג של יצאת ידי חובה, שאין בו לא לפני ולא אחרי- ולא כלום, לבד ממראית עין.

    יפים הם החיים למרות כיעורם של הרודים בהם.
    יפים הם כפליים למורת רוחם של הרדודים שבהם.

    אז נרכין ראש ונקוד קידה נברך ונתברך
    ונאחל לכולנו ולכל עם ישראל
    ברכת שנה טובה מכול הלב.
    אוהב אתכם
    משה חזן

    השבמחק
  4. תשובות
    1. לוא השכן שלי היה זוכה בעושר,לא הייתי מתחרטת שברכתי אותו.איזו מין מחשבה זו?

      מחק
  5. סקירה של ברכות יפה ומעניינת מאוד

    השבמחק