רצפת פסיפס מהתקופה הרומית נחשפה בגן לאומי קיסריה

התגלית מלמדת על קיסריה בתקופה הרומית

 הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

     פסיפס רומי מהמאה ה-3-2 לספירה, שעליו כתובת ביוונית עתיקה, נחשף בימים אלה בגן לאומי קיסריה בעבודות שמבצעות רשות העתיקות והחברה לפיתוח קיסריה ברחבי הגן הלאומי, בשיתוף רשות הטבע והגנים. בחפירה נחשף חלק ממבנה גדול ומפואר שעמד במקום בתקופה הביזנטית. הוא היה כנראה חלק מרחבה ציבורית גדולה ששימשה לפנאי, לבילוי ולעסקים. מתחתיו התגלתה רצפת פסיפס, שהייתה שייכת למבנה קדום אף יותר, בן כ-1800 שנה.

 הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מדובר בפסיפס צבעוני בגודל של יותר מ-5X3.5 מ"ר, שעליו שלוש דמויות, דגמים גיאומטריים צבעוניים, וכתובת ארוכה ביוונית שניזוקו בעת שנבנה המבנה הביזנטי מעליו. הדמויות בפסיפס, כנראה גברים, לבושות טוגה, ונראה כי השתייכו למעמד חברתי גבוה: דמות מרכזית בתנוחה חזיתית, ושתי דמויות פונות אליה משני צדיה. אם הפסיפס היה חלק מבית אמידים, יתכן שמתוארים בו בעלי הבית. אם המבנה היה ציבורי, הדמויות עשויות לתאר את תורמי הפסיפס, או בעלי תפקיד במועצת העיר.

הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

הפסיפס נעשה ברמת אמנותית גבוהה מאוד, מהסוג שניתן למצוא במקומות כמו אנטיוכיה שבטורקיה. תיאור הדמויות נבנה מאבנים קטנות בצפיפות גבוהה - כ-12,000 אבנים למ"ר. 

גילוי הפסיפס מהתקופה הרומית, מציג שוב את קיסריה כפסיפס של תרבויות ועיר רבת פנים. פריחת  קיסריה עולה בקנה אחד עם שקיעת ירושלים ובית המקדש שנחרבו בשנת 70 לספירה, על-ידי אותם רומאים ששאפו להנחיל את תרבותם למזרח.